כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
מועדים לחיים – ט"ו בשבט
השיעור לזכות
ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות.
התורה מצביעה על הקשר בין האדם לעץ בפסוק "הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ,יט).
צריך להבין מהו אותו קשר פנימי בין האדם לעץ וכיצד הוא מתבטא בחיינו.
לצמוח
מהסתכלות ראשונית על כל עץ הדבר הניכר ביותר הוא הצמיחה שלו.
העץ אינו מפסיק לגדול ולצמוח וחייו ארוכים מאוד.
על האדם להיות "צומח" כלומר לגדול, להתפתח ולצמוח כל העת.
לא להסתפק במה שהצלחנו להגיע עד היום, אלא להוסיף ולהתקדם עוד ועוד כל הזמן.
מרכיבי העץ
כדי להבין את הקשר המשמעותי בין העץ לאדם נתבונן במרכיבי העץ.
לכל עץ 3 מרכיבים עיקריים:
- שורש
- גוף העץ (גזע, ענפים, עלים)
- פירות (קליפה, הפרי עצמו, גרעינים)
השורש – החלק העיקרי של העץ. חלק זה נעלם מאתנו וטמון עמוק באדמה. יחד עם זאת הוא עיקר החיות של האילן וממנו מגיעים המים והמזון הנדרשים לצמיחת העץ. בנוסף לכך שורש העץ הוא החלק שמאפשר לו לעמוד יציב בכל תנאי מזג האוויר וברוחות חזקות.
- גוף עץ – הוא רובו של העץ המחבר בין השורשים לענפים, והחלק שמעביר את המזון והמים מהאדמה
לכל חלקי העץ.
- פירות – זוהי תכליתו העיקרית של העץ, להצמיח פירות. מפירות העץ ייהנו וישבעו רבים.
בתוך הפירות יש גרעינים, בתוך הפירות יש גרעינים, שבאמצעותם לעץ יש המשכיות ויכולת להצמיח אילנות חדשים דור אחר דור.הנמשל באדם
האדם דומה לעץ בשלושת מרכיביו:
- השורש – הוא האמונה. על ידי האמונה קשור האדם עם הבורא ומקבל חיים.
כאשר האמונה חזקה יוכל האדם לעמוד חזק ולהצליח גם בתקופות קשות ובתנאים לא פשוטים. - גוף העץ – מתייחס ללימוד התורה וקיום המצוות אשר צריכים להיות עיקר ומרבית מעשי האדם ופעולותיו בעולם.
- פירות – תכלית השלמות של האדם היא כאשר מעבר להצלחה האישית שלו, הוא מצליח להשפיע על הסביבה
ועל חבריו להיות אנשים טובים יותר בעלי אמונה, תורה ומעשים טובים. בדיוק כפי שהפירות באמצעות הגרעינים מצמיחים אילנות חדשים ופירות נוספים.תכל'ס
ט"ו בשבט מעורר אותנו להתבונן וללמוד מהעץ שני דברים עיקריים: - לצמוח – להתקדם ולהתפתח כל העת. לא להסתפק במצב הקיים.
- לעשות פירות – להרבות במעשים טובים, ולהשפיע על הסביבה והחברים להיות אנשים טובים יותר.
באופן הזה אנחנו הופכים את העולם שלנו למקום טוב, מלא באור ומעשים טובים.
השיעור מבוסס על ליקוטי שיחות חלק ו, עמ' 308