כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
הבעל שם טוב
רבי ישראל 'הבעל שם טוב' (הבעש"ט) נולד ב-י"ח באלול ה'תנ"ח (1698) בעיר אוקופ שבאוקראינה.
הבעל שם טוב הוא מייסדה של תנועת ותורת החסידות , ממנה התפתחו כל החצרות החסידיות
לידתו
הבעש"ט נולד לרבי אליעזר והרבנית שרה, לאחר תקופה שלא זכו לילדים.
הם התפרסנו בצורה טובה והיו ידועים בהכנסת האורחים המיוחדת שלהם.
פעם אחת בשבת לאחר הסעודה הגיע אורח בבגדי חול, ורבי אליעזר נתן לו לסעוד ואירח אותו כמו שאר האורחים.
האורחים הנוספים התלוננו וציערו את רבי אליעזר על שמקרב אותו אך הוא המשיך לכבדו ולארח אותו כראוי.
האורח נשאר עד ליום ראשון אחר הצהריים ולאחר שרבי אליעזר ליווה אותו לדרכו, סיפר האורח כי הוא אליהו הנביא, ובא לנסות אותו במצוות הכנסת אורחים. בזכות כך שעמד בניסיון בישר לו אליהו הנביא שהם יזכו לבן בכור.
לאחר זמן נולד לרבי אליעזר בנו יחידו, רבי ישראל הבעל שם טוב.
הוא נולד בשנת 'נחת' (תנ"ח) משום שמעשיו במהלך חייו גרמו לנחת רב בכל העולמות.
המגיד ממעזריטש פירש את הסיפור על פי הפסוק בתהילים: "בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ" (קיט, ט)
כלומר כיצד זוכים לנער (לבן) ? – על ידי הכנסת אורחים.
ילדותו ונערותו
- בגיל 5 – נפטרו אביו ואמו של הבעל שם טוב.
לפני שנפטר אביו הוא אמר לו: "בני אל תירא משום דבר רק מהקדוש ברוך הוא בעצמו."
היה זה עבורו צוואה אשר קיים אותה בכל חייו.
במהלך ילדותו היה נוהג ללכת ליער, שם היה לומד תורה ומתבונן בבריאה של ה' יתברך.
פעם אחת פגש ביער באחד מהצדיקים הנסתרים שהיה שקוע בתפילה נלהבת.
הבעש"ט ביקש ממנו שילמד אותו תורה ולאחר זמן הוא שלח אותו ללמוד אצל רבי מאיר,
שהיה ראש חבורת הצדיקים הנסתרים. רבי מאיר לימדו את תורת הקבלה והנסתר במשך 4 שנים. - בגיל 14 – נכנס לחבורת הצדיקים הנסתרים אשר תחת הנהגת 'הבעל שם', רבי אדם מרופשיץ.
- בגיל 16 – זכה לגילוי אליהו הנביא שסיפר לו כמה אמירת 'אמן' ודברי שבח לה' יתברך בתמימות
גורמת לנחת גדול בשמים.
- בגיל 18 – הגיע לעיר ברודי והיה עוזר 'מלמד'. במהלך עבודתו היה הבעש"ט מחדיר ומכניס חוויות רוחניות, מקפיד איתם על עניית אמן, מברך אותם ושומר עליהם בדרכים מפני הסכנות.
בעיר ברודי התחתן הבעל שם טוב עם הרבנית חנה, ביתו של רבי אפרים, ואחותו של רבי אברהם גרשון מקיטוב. - בגיל 26 – ביום הולדתו בי"ח אלול התגלה אליו אחיה השילוני, ולימד אותו את תורת הנסתר והקבלה
כפי שלומדים בגן עדן במשך 10 שנים.
התגלותו
בגיל 36 – בי"ח באלול שנת תצ"ד ציווה אותו מורו ורבו אחיה השילוני להתגלות בעולם.
לשם כך התחיל הבעל של טוב במסעות נדודים למען 3 דברים:
- פדיון שבויים – לפדות תושבים ובעלי הפונדקים שנאסרו.
- לעורר את בני ישראל – ללימוד התורה ואהבת ישראל.
- להפיץ את פנימיות התורה – בקרב בני התורה.
התגלות תורת החסידות
בזמנו של הבעש"ט עם ישראל היה במצב של 'עלפון' מבחינה רוחנית ופיזית:
חלוקה למעמדות, משיחיות שקר, פרעות ת"ח ות"ט ומצב כלכלי לא טוב.
באמצעות גילוי תורת החסידות הצליח הבעל שם טוב להדגיש את מעלתם של היהודים הפשוטים וחיזק את הקשר הפנימי בין יהודי לה'. חסידיו הפיצו את תורתו ותנועת החסידות התפשטה במהרה בקהילות היהודיות במזרח אירופה. בהתחלה קמו מתנגדים לדרך זו, אך עם הזמן ההתנגדות הלכה והתמעטה לאחר שראו כיצד דרכה של החסידות מצליחה להשפיע על המוני יהודים להתקרב ולהתחזק בעבודת ה'.
תורת החסידות
החסידות אינה באה לחדש בתורה דבר, אלא היא מגלה ומאירה את הפנימיות של התורה והמצוות.
כפי שמדליקים אור בחדר חשוך מלא בחפצים אשר מאיר ומחייה את מה שנמצא בחדר,
כך תורת החסידות מאירה ומכניסה חיות בתוך התורה והמצוות.
הפצת תורת החסידות
בראש השנה תק"ז עשה הבעש"ט עליית נשמה להיכלו של משיח ושאל אותו:
"אימתי קאתי מר" [ מתי יבוא כבודו ], ענה לו המשיח: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"
[ כשתתפשט תורת החסידות לכל מקום, אני יגיע ] (כתר שם טוב, א)
אורחות צדיק
הבעל שם טוב היה גאון בתורת הנגלה והנסתר ובכוח התורה חולל ניסים ומופתים רבים.
הבעש"ט העיד על עצמו כי המופתים העצומים שערך היו על ידי אמונה פשוטה בה' יתברך.
הוא הציל וריפא אנשים רבים, וקירב יהודים שהיו במצב רוחני לא פשוט והחזירם בתשובה שלימה.
בסיפורים רבים מסופר על 'קפיצות הדרך' שהיה נוסע ממקום למקום במהירות לא רגילה למעלה מהזמן.
תורתו
הבעש"ט נהג לומר דברי תורה קצרים ועמוקים בשפת האידיש, ותלמידיו לקטו, כתבו והדפיסו ספרים על תורתו:
- כתר שם טוב – ליקוט תורות הבעש"ט לפי נושאים.
- צוואת הריב"ש – נכתב על ידי רבי ישעיה מיאנוב.
- תולדות יעקב יוסף – נכתב על ידי תלמידו רבי יעקב יוסף מפולנאה.הסתלקותו
בחג הפסח בשנת תק"כ חלה הבעש"ט, ובליל חג השבועות התאספו לידו כל תלמידיו והוא אמר לפניהם תורה.
בבוקר הוא ביקש לקרוא לאנשי ה"חברה קדישא" והורה להם כיצד להתעסק בקבורתו.
הבעל שם טוב הסתלק ב-ו' סיון (יום א' של חג השבועות) ה'תק"כ (1760) בעיר מזיבוז', אוקראינה.
משפחתו
- בנו – רבי צבי הירש
- בתו – מרת אדל
- נכדיו – רבי ברוך ממזיבוז', רבי משה חיים אפרים מסדילקוב
- נכדו הרוחני – האדמו"ר הזקן (שנולד בזכות ברכתו של הבעש"ט)
- נינו – רבי נחמן מברסלב (נכדה של אדל מבתה פייגא)