כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
רעיון נפלא לפרשת ויגש – הגיע הזמן לבנות !
הקדמה
בפרשת השבוע מסופר על המפגש של האחים יוסף ובנימין לאחר שנים רבות שלא ראו זה את זה.
כשהם נפגשו ההתרגשות הייתה גדולה והם בכו האחד על הצוואר של השני. כפי שמתואר בתורה:
״וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו״ (מה, יד)
בגמרא מוסבר שיוסף ובנימין בכו על בתי המקדש שעתידים להיות כל אחד בחלקו של השני ולהיחרב.
יוסף בכה על בית המקדש הראשון והשני שהיו בחלקו של בנימין.
ובנימין בכה על משכן שילה שהיה בחלקו של יוסף.
למה האחים לא בכו על עצמם ?
יוסף ובנימין בכו על בתי המקדש שעתידים להיחרב בחלק של השני ולא על מה שעתיד להיחרב כל אחד בחלקו.
אפשר ללמוד מכך שעלינו להרגיש ולהזדהות בכאב של כל יהודי שנמצא במצב לא טוב.
אבל מדוע הם לא בכו על עצמם, כלומר על בתי המקדש שעתידין להיחרב כל אחד בחלק של עצמו ?
קצת על בכי
תחילה נבין מהו בכי ומדוע אנו בוכים.
בכי הוא תנועה רגשית כמעט בלתי נשלטת. הבכי גורם להקלה ושחרור גדול.
כאשר אנחנו בוכים משתחרר כאב שנמצא בתוכנו ואין אנו יכולים להוציאו בדיבור.
פעמים רבות לאחר הבכי אנחנו מסוגלים להתחיל לספר ולשתף בצער שלנו.
האם הבכי פותר את הבעיה ?
בכי גורם להקלה, אך הוא לא פותר את הבעיה עצמה.
ניתן לבכות ולהצטער שעות ואפילו ימים על דבר מסוים, אבל בפועל הבעיה לא נפתרה.
כדי לפתור בעיה, צריך לעשות פעולות מעשיות – להבין את הבעיה, להתייעץ, לחפש פתרונות ולהחליט על דרך פעולה.
אחריות שלנו
יוסף ובנימין הצטערו אחד על השני, אך ידעו שבכי על עצמם לא יעזור. עליהם לפעול ולתקן.
כך גם אצלנו, כשאנחנו בוכים ומצטערים על מצבנו זה מקל ומשחרר אבל לא מתקן את הדבר עצמו.
בסופו של דבר עלינו לקחת אחריות על עצמנו, לקום ולהתחיל לפעול כדי לתקן ולשפר את מצבנו.
עשרה בטבת
בעשרה בטבת החל המצור על ירושלים, בי"ז בתמוז נבקעו חומות העיר, ובתשעה באב נחרבו בתי המקדש.
אמרו חז"ל "בכל דור שאינו נבנה בית המקדש בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו".
כלומר אומרים לנו חז"ל האחריות על בניית בית המקדש שנחרב – מוטלת עלינו!
אין לנו זמן וכוח עוד לבכות, עלינו לעשות פעולות מעשיות כדי לתקן ולבנות את בית המקדש.
מאיפה מתחילים ? מבית המקדש הפרטי של כל אחד ואחד מאיתנו.
כלומר על ידי זה שכל אחד מאיתנו יבנה את עצמו, את בית המקדש הפרטי שלו,
נזכה לראות בבניין בית המקדש הכללי.
ת'כלס
מהמפגש של יוסף ובנימין אפשר ללמוד שני דברים עיקריים:
- להרגיש את השני – עלינו להצטער ולכאוב כאשר ליהודי אחר לא טוב.
- לבנות את עצמנו – כדי לבנות את בית המקדש, עלינו תחילה לבנות את בית המקדש הפרטי שלנו.
- תיקון המידות – כעס, גאווה, קנאה, עצלות, עצבות וכו'.
- אהבת ישראל – לאהוב ולעזור לכל יהודי.
- הוספה בלימוד התורה ומעשים טובים
השיעור מבוסס על ליקוטי שיחות חלק י', ויגש א.