כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
רעיון נפלא לדרשה לפרשת ויצא- להצליח במסע
הקדמה
בפרשתנו מסופר שיעקב עוזב את באר שבע ויוצא אל משפחת לבן שנמצאת בחרן.
הוא עוזב את ביתו מכיוון שהוא בורח מאחיו עשו. רבקה אמנו שולחת את בנה יעקב למצוא אישה אצל משפחתה בחרן. היעד במסע שלו הוא לא מקום פשוט. חז"ל מלמדים אותנו שחרן הייתה עיר מרכזית לעבודה זרה ואנשיה בעלי מידות רעות. בדרכו הוא עוצר לנוח במקום מיוחד בו יבנה בעתיד בית המקדש.
בלילה חולם יעקב חלום והנה הוא רואה סולם שמתחיל באדמה ומגיע עד השמים ומלאכים עולים ויורדים בסולם. לפתע מתגלה אליו אלוקים ואומר לו שהארץ אשר הוא שוכב עליה תהיה שייכת לו ולדורות הבאים שלו.
לאחר יעקב התעורר הוא הבין את החלום וביקש מה' שישמור עליו במסע אליו הוא יוצא:
ויִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. (כח, כ)
הבקשה הפנימית של יעקב
כאשר יעקב הצדיק פונה לקב"ה בבקשה שיעזור לו במסע לחרן הוא מבקש אוכל ובגדים.
הבקשה אמנם בסיסית אך נראה מעט תמוהה שזוהי בקשתו העיקרית של יעקב הצדיק להצלחה במסע.
מוסבר שהאוכל והבגדים שביקש יעקב מסמלים דברים עמוקים יותר ממה שאנחנו מבינים:
לחם – תורה. התורה היא המזון הרוחני שלנו, וכאשר אנחנו לומדים תורה היא הופכת להיות חלק מאיתנו בדיוק כמו האוכל שאנחנו אוכלים. לכן כתוב " וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי " (תהילים מ, ט)
בגד – מצוות. המצווה היא לבוש רוחני שעוטף ומגן עלינו. בדיוק כמו הבגדים ששומרים עלינו.
המסע שלנו
כל אחד מאיתנו במסע בעולם שהוא לא תמיד פשוט.
אנחנו צריכים ללמוד מיעקב אבינו שכדי להצליח במסע ולחזור הביתה בשלום
עלינו להתמקד בשני דברים עיקריים: תורה ומצוות.
בכל נקודה במסע התורה מלווה אותנו ומראה לנו את הדרך הנכונה להתנהג בחיים ולהתמודדות עם כל הקשיים והניסניות .
בדרך הזאת מובטח לנו שנצליח! ובגדול.
ת'כלס
תורה – תוסיפו בלימוד התורה:
לחפש שיעור תורה שבועי קרוב לבית לשמוע או לראות שיעורי תורה מוקלטים
לפתוח שיעור תורה חדש למצוא חברותה ללימוד שבועי משותף
מצוות – בחרו כמה מצוות להתחזק בהם והתמידו בכך.
הנה כמה דוגמאות:
תפילין צדקה
תפילה כיבוד הורים
כשרות הדלקת נרות שבת
השיעור מבוסס על ספר המאמרים מלוקט ב, עמ' קסב – קסג. תניא פרק ה'.