כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
דבר תורה לפרשת תצווה – רעש דקדושה
רעיון נפלא לדרשה על פרשת תצווה
מעיל הכוהן הגדול
בפרשתנו ה' מצווה את משה להכין בגדים מיוחדים לכוהן הגודל.
אחד מהבגדים היה המעיל – בגד ארוג מחוטי צמר בצבע תכלת.
בסוף המעיל נקשרו רימונים ופעמונים שהיו מצלצלים כשהכוהן הגדול היה הולך ונכנס אל 'הקודש'.
"וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת…וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב. (כח,לג)
פעמון ורימון
רש"י מסביר שהרימונים היו "עגולים וחלולים", ומשמעות המילים "וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם"
אינה שהפעמונים היו בתוך חלל הרימונים אלא לצידם מסביב – כלומר רימון ולידו פעמון.
צריך להבין מדוע הכוהן הגדול היה צריך ללבוש מעיל שעושה רעש בכניסתו לעבודתו בקודש ?
תפקיד הכוהן הגדול
הכוהן הגדול הוא בעצם השליח של כל עם ישראל, וכאשר הוא נכנס לעבודתו בקודש
בעצם 'מכניס' איתו את כל הדרגות בעם ישראל, עד הדרגות הנמוכות ביותר.
לברוח מהרע
כאשר בורחים מדבר רע, זה נעשה באופן של 'רעש גדול'.
לדוגמא כאשר אדם בורח מסכנת מוות הוא צועק לכל עבר ומוציא את כל כוחות כדי להינצל.
באופן דומה כאשר הכוהן הגדול נכנס אל הקודש הוא מכניס איתו גם את הדרגות שבורחות מהרע ועושות 'רעש'.
לכן חובה עליו להיכנס עם רעש הפעמונים "וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ".
דבר זה נרמז במיקום הפעמונים שהיו צריכים להיות בשולי המעיל.
רימון ולא תפוח
מעניין לראות שרש"י מציין שהרימונים היו חלולים ובעצם לא היה להם תפקיד משמעותי אלא ליופי.
ועל כך שואל הרמב"ן מדוע לא לשים 'תפוחי זהב' שנראים יפים יותר ?
התשובה לכך תובן לאחר שנבין את משמעות התפוח והרימון לעם ישראל.
- תפוח – מסמל יהודים הנמצאים בדרגה גבוה מבחינה רוחנית.
- רימון – מסמל יהודים בדרגה נמוכה כמו שאמרו חז"ל – "אפילו ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון".
לכן נבחרו הרימונים כדי לציין שכל הדרגות בעם ישראל נכנסים עם הכוהן אל הקודש.
תכל'ס
המצווה לעשות את מעיל הכוהן הגדול עם פעמונים ורימונים מלמדת אותנו כמה דברים חשובים:
- עם אחד – אצל ה' כולנו שווים וראויים להיכנס אל הקודש ולהתקרב אל ה'.
אמנם כל אחד נמצא בדרגה אחרת, אך בשורש כולנו בני אב אחד – הקב"ה.
- אהבת ישראל – עלינו להתנהג כמו הכוהן הגדול שבעבודתו ביטא אהבת ישראל בצורה המושלמת ביותר.
הוא התפלל ופעל כדי שלכולם יהיה טוב, באופן דומה אנחנו צריכים להתנהג עם הזולת
גם כאשר איננו מכירים אותו. - רעש דקדושה – בזמן הזה עלינו לעבוד את ה' באופן של 'רעש',
להשתחרר מהדברים שמגבילים אותנו, 'לצאת מעצמנו'.
בצורה דומה כדי לקרב את הזולת ליהדות עלינו לפעול באופן של 'רעש' חיובי, עם חיות ושמחה רבה.
מבוסס על ליקוטי שיחות, חלק ט"ז, תצווה ב'.