כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
פרשת חוקת – סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה
פרה אדמה
הפרשה פותחת בדיני פרה אדמה. ה' מצוה לקחת פרה שכלה אדמה, ללא מום, שלא עבדו אתה אף פעם, ושלא שמו על גבה שום דבר. אלעזר הכהן יחד עם אדם נוסף יקחו אותה אל מחוץ
ל-3 המחנות ושם יערכו את טקס שרפת הפרה:
א. האדם הנוסף שוחט את הפרה
ב. אלעזר הכהן מזה (זורק) מדם הפרה באצבע שלו אל עבר אהל מועד 7 פעמים.
ג. שורפים את הפרה יחד עם מקל עץ ארז, אזוב (צמח), ושני תולעת (צמר צבוע באדם).
לאחר מכן אוספים את אפר הפרה ושומרים מחוץ לשלשת המחנות כדי לטהר טמאי מתים.
מי שהתעסק בשרפת הפרה נטמא, ועליו לטבל במקוה, לכבס את בגדיו ולהמתין עד הערב.
לאחר מכן יהיה טהור ויוכל לשוב למחנה.
טמאת מת
אדם שנגע במת, או שהיה באהל (בית) שיש שם מת, טמא 7 ימים.
כדי שטמא מת יהפך לטהור עליו לעבר תהליך טהרה:
א. הזאה – ביום השלישי וביום השביעי מאז שנטמא,
הכהן מזה (זורק) עליו אפר פרה אדמה מערבב במי מעין באמצעות אזוב.
לאחר ההזאה ביום השביעי יש עוד 3 שלבים:
ב. טבילה – טובל את גופו במקוה.
ג. כבוס בגדים – מכבס את הבגדים הטמאים.
ד. המתנה – ממתין עד שיגיע הערב.
בסיום השלבים האלה הופך הטמא מת להיות שוב טהור.
דינים נוספים הקשורים לטמא מת:
טמא מת שנכנס למקדש – ענשו כרת.
כלי שנגע במת – נטמא גם כן, וצריך לטהר אותו כמו שטהרו את האדם.
מי שנגע באדם טמא מת – צריך לטבל במקוה, ולהמתין לערב כדי להיות טהור.
מי מריבה
בני ישראל נמצאים במדבר כבר 40 שנים, כאשר המים במהלך כל אותם שנים היו בזכות מרים, מבאר מיחדת. בשנת ה-40 הגיעו בני ישראל לקדש, ושם נפטרה ונקברה מרים הנביאה.
לאחר פטירתה המים מפסיקים לצאת מהבאר שלה. העם מתלונן למשה ואהרן שנגמר המים, ועדיף היה להשאר במצרים מאשר למות מצמא במדבר.
משה ואהרן מגיעים לאהל מועד ומתפללים לה' שיעזר להם.
ה' מתגלה למשה ואומר לו לקחת את המטה שלו, לאסף את העם ולדבר אל הסלע ויצאו מים.
משה אסף את העם ומדבר לסלע, אך המים לא יצאו משום שהיה זה סלע אחר.
משה מנסה להכות עם המטה שלו על סלע אחר פעם אחת והנה מתחיל לצאת מעט מים.
משה מכה פעם שניה ומים רבים יוצאים מתוך הסלע. העם שותה ונותן גם לבהמות לשתות.
ה' כועס על משה ואהרן שהכו את הסלע במקום לדבר אליו כפי שצוה, ומעניש אותם שלא יכנסו לארץ ישראל.
עוקפים את ארץ אדום
עם ישראל ממשיך בדרכו לארץ ישראל. משה שולח שליחים למלך אדום שיבקשו ממנו רשות לעבר בארצו בדרכם לארץ ישראל. השליחים מבטיחים שלא יגרם שום נזק לארצו והם רק ילכו בה מבלי לשתות בה, או לתת לבהמות לאכל מתבואת אדום.
מלך אדום מסרב בתקף לכך, ומאים שאם יעברו הוא ילחם אתם.
בני ישראל ממשיכים במסע ועוקפים את ארץ אדום.
מיתת אהרן
בני ישראל מגיעים למקום שנקרא 'הר ההר'. ה' מצוה את משה לעלות להר יחד עם אהרן ובנו אלעזר, ושם להעביר את בגדי הכהנה מאהרן לאלעזר.
אהרן נשכב על מטה שהיתה שם ונפטר. משה ואלעזר יורדים מההר.
בני ישראל רואים שאהרן לא מגיע אתם ומשה מבשר להם שאהרן מת.
עם ישראל כלו, גברים, נשים וילדים מתאבלים עליו 30 ימים.
מלחמת ערד
מלך ערד שומע שאהרן נפטר, והעננים שהיו בזכותו ושמרו על העם גם הם נעלמו.
ערד יוצא למלחמה עם ישראל, ומצליח לקחת בשבי שפחה אחת. עם ישראל נודרים לה', שאם ינצחו את ערד, יקדישו (יתנו לה') את כל הרכוש שיקחו במלחמה. ה' שומע את תפלתם, עם ישראל מנצח, ומקים את הנדר.
נחש הנחשת
בני ישראל ממשיכים במסע, ושוב מתלוננים לה' ומשה על הדרך הקשה במדבר.
וזאת למרות כל הנסים שה' עשה להם. ה' כועס על כך מאוד ושולח נחשים שנושכים והורגים הרבה מעם ישראל. העם מבין את הטעות ומבקש ממשה שיתפלל לה' שיסיר את הנחשים.
משה מתפלל לה'. ה' מצוה את משה לעשות דמות של נחש ולשים אותו על מוט כדי שכלם יוכלו להסתכל עליו. מי שנחש ינשך אותו ויסתכל על נחש הנחשת, יתרפא ויחיה.
משה עושה זאת ומכת הנחשים נעצרה.
נחל ארנון
בדרך לארץ, האמורים מתכננים להלחם עם בני ישראל.
בהר הסמוך לנחל ארנון מתחבאים האמורים בתוך שקעים ומערות, מחכים שבני ישראל יעברו שם כדי להפתיע אותם ולהלחם. מול ההר שהתחבאו האמורים היה הר נוסף עם בליטות ובאמצע זרם הנחל. ה' עושה נס ושני ההרים מתחברים, כאשר הבליטות בהר השני נכנסים לתוך השקעים של ההר הראשון וכך כל האמורים שהתחבאו שם נמחצים ונהרגים. העם עובר מעל ההרים ומבין את גדל הנס שנעשה לו ומודה לה' בשירה והודיה.
סיחון ועוג מלך הבשן
בהמשך המסע שוב ישראל צריכים לעבר דרך ארצות נוספות.
משה שולח שוב שליחים לסיחון מלך האמורי כדי לבקש לעבר בארצו.
סיחון מסרב ויוצא למלחמה שבה הוא מפסיד. בני ישראל כובשים שטחים רבים מארץ אמר ומתישבים בעיר חשבון. בני ישראל ממשיכים לכוון הבשן. המלך עוג שהיה אדם ענק נוחל מפלה ומפסיד. בני ישראל כובשים את ארצו וממשיכים לכוון