כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
פרשת כי תבוא – סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה
ביכורים
לאחר הכניסה לארץ וההתיישבות בה יש להביא את ראשית התבואה משבעת המינים לבית המקדש כתרומה לכהן. יש לשים את התבואה בסל, להגיש לכהן ולשאת תפילה שכולה הודאה על הניסים שעשה ה' לעם ישראל ביציאת מצרים ובכניסה לארץ.
שנת המעשר
מחזור שנות התבואה הוא 7 שנים כאשר השנה השביעית היא שנת השמיטה.
בשנה השלישית למחזור יש לתת תרומה מהתבואה ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה.
לאחר השנה השלישית, בערב פסח של השנה הרביעית יש לוודא שנתנו את כל המעשרות,
ובטקס מיוחד מכריז בעל התבואה בבית המקדש שקיים את כל כללי המעשרות ונושא תפילה לברכת ה' לעם ישראל ולארץ ישראל.
מצבות התורה
משה מצווה את העם שלאחר חציית הירדן יש לערוך טקס בהר עיבל לחיזוק הקשר והברית של עם ישראל עם ה' והתורה. יש לבנות אבנים גדולות שעליהם יכתבו את כל התורה. בנוסף יש לבנות מזבח אבנים ולא להשתמש בברזל כדי לסתת את האבנים. לאחר מכן יש לזבוח קורבנות ולערוך סעודת מצווה חגיגית.
מעמד הברכות והקללות
בטקס מיוחד יעמדו השבטים על הר גריזים והר עיבל ובו יאמרו ברכות אשר יתקיימו על שומרי התורה והמצוות, וקללות לאלה שיעברו על דברי התורה.
השבטים אשר יעמדו לברך את העם על הר גריזים: שמעון, לוי, יהודה, יששכר, יוסף ובנימין.
השבטים אשר יעמדו לקלל על הר עיבל: ראובן, גד, אשר, זבולון, דן ונפתלי.
בעמק בין ההרים יעמדו לויים שיאמרו בקול רם את כל הברכות והקללות.
כאשר יאמרו הלויים את הברכות יפנו להר גריזים, וכאשר יאמרו את הקללות יפנו להר עיבל.
הקללות
העבירות המוזכרות שעליהן באות הקללות הם מעשים שנעשים בסתר:
העובד עבודה זרה, המזלזל באביו או באמו, המזיז את גבול השכן, המכשיל את העיוור בדרך, המעוות את משפט הגר, היתום והאלמנה, העובר על עבירות של צניעות, המכה אדם בסתר, הלוקח שוחד, וכן כל אחד שלא יקיים את דברי התורה.
הברכות
כאשר בני ישראל ישמעו בקול ה' ויקיימו את דברי התורה והמצוות יבואו עליהם ברכות רבות:
עם ישראל יהיה נעלה משאר העמים, תהיה ברכה בערים, בשדות, בילדים, בחקלאות, בבהמות, ובדרכים. האויבים יפחדו מעם ישראל, ותהיה ברכה גדולה בעבודה ובפרנסה. כל העמים יראו כיצד עם ישראל הוא עם קדוש שה' בחר בו, ובעקבות כך יכבדו את ישראל ויפחדו לצאת למלחמה.
גשם רב ירד לתבואה, ושפע רב ילווה את עם ישראל עד שלא יצטרך ללוות אלא רק להלוות לעמים אחרים.
משה מזהיר שוב את עם ישראל כי אם לא ישמרו את דברי התורה, קללות רבות יבואו עליהם.
מחלות שונות, אויבים ירדפו אותם ויצאו להילחם עם ישראל, לא יהיה גשם ותהיה בצורת,
ולא תהיה ברכה בחקלאות ובפרנסה, ועם ישראל יתפזר ברחבי העולם.
משה מסכם את המעמד ומבקש מהעם להיזכר בניסים הגדולים שה' עשה לישראל ביציאת מצרים ובשמירה לאורך כל המסעות במדבר, ולשמור את דברי התורה, אשר תגרום להם להצליח בכל מעשיהם.