פרשת מטות   דיני נדרים משה מצווה את ראשי השבטים ואת כל בני ישראל את דיני הנדרים: הפרת הנדר או השבועה נחשבת לחטא ודבר חמור בעיני ה'. אם האבא שומע את הנדר ושותק, כלומר מחליט שלא להתנגד ולהתערב בנדר, הילדה חייבת לקיים את מה שאמרה. הנדרים שיכול הבעל לבטל הם רק נדרים הגורמים צער לאישה ('נדרי עינוי נפש') ולא כל נדר.   מלחמת מדין ה' מצווה את משה להילחם ולנקום את מדין משום שהחטיאו את ישראל יחד עם מואב והביאו על ישראל מגיפה קשה. ה' מודיע למשה שלאחר המלחמה הוא יפטר מן העולם. משה מודיע לעם על המלחמה ומבקש שמכל שבט יתנדבו 1,000 אנשים חזקים לצבא. יחד עם 12,000 הלוחמים יצא פנחס הכהן, כלי הקודש והחצוצרות. צבא ישראל נלחם בגבורה והורג את כל הזכרים ו-5 מלכי מדין, וכן את בלעם שנתן את העצה להחטיא את ישראל עם בנות מואב ומדין. בני ישראל לוקחים בשבי את הנשים, הילדים, הבהמות, וכל הרכוש. את הערים והבתים הם שורפים באש. משה, אלעזר הכהן וכל נשיאי השבטים מקבלים את פני הלוחמים. משה כועס על המפקדים שהשאירו בחיים את הנשים המדייניות משום שהם אלו שגרמו לבני ישראל לחטוא ולמות במגיפה. משה מצווה להרוג את הילדים הזכרים וכל הנשים המבוגרות, ואת הילדות לשים בשבי.   טהרת הלוחמים והכלים החיילים שהרגו במהלך המלחמה נטמאו בטומאת מת. משה מצווה אותם להישאר מחוץ למחנה ישראל במשך 7 ימים. ביום השלישי והשביעי עליהם להיטהר במי חטאת של הפרה אדומה שמטהרת מטומאת מת. בנוסף יש לטהר את כל הבגדים והכלים שנגעו במת.     אלעזר הכהן מצווה אותם כיצד לטהר את הכלים שלקחו מהמדיינים כדי שיוכלו להשתמש בהם:   חלוקת השלל ה' מצווה את משה לחלק את כל השלל מהמלחמה ל-2: חצי לחיילים וחצי לשאר העם, וכן לתת תרומה לה' מכל חלק: בסיום חלוקת השלל מגיעים מפקדי הצבא ואומרים למשה שלאחר שספרו את כל החיילים וראו שאף אחד לא נהרג הם מרגישים רצון להודות לה' על הניסים שעשה להם ולתת עוד תרומה לה'. הם נותנים תכשיטי זהב שונים למשה ולאלעזר הכהן, אשר שמים אותם במשכן לזיכרון לנס המלחמה.   נחלת שבט גד וראובן לשבט ראובן ושבט גד יש הרבה צאן. במהלך המסע במדבר הם רואים שארץ יעזר וגלעד (מחוץ לארץ ישראל) הם מקומות טובים למרעה לצאן שלהם. הם פונים למשה, לאלעזר ולנשיאי העדה ומבקשים מהם לקבל את נחלתם באזור הזה (עבר הירדן המזרחי) במקום הנחלה בארץ ישראל. משה מוכיח אותם וכועס עליהם שהם רוצים לגור מחוץ לארץ ישראל ומסביר להם שהמעשה שלהם מסוכן ויכול להכניס פחד בעם ישראל מלהיכנס לארץ. משה מזכיר להם את חטא המרגלים שנרתעו מכיבוש הארץ והעונש שנתן להם ה' בנדידת העם 40 שנה במדבר. נציגי שבט ראובן ושבט גד עונים למשה שלא זו היה הכוונה שלהם. הם ישאירו את הנשים, הילדים והצאן בארצות האלה, והם עצמם יהיו הראשונים במלחמת כיבוש ארץ ישראל. לאחר שעם ישראל יסיים לכבוש את הארץ הם יחזרו להתגורר מעבר לירדן המזרחי. משה מסכים לתנאי שלהם ומבהיר להם שנחלתם בעבר הירדן המזרחי תלויה בהשתתפותם המלאה במלחמת כיבוש הארץ. בני ראובן וגד מקבלים את דברי משה, שמעניק להם את ממלכות סיחון ועוג ומצרף אליהם גם את חצי שבט מנשה. הם בונים את עריהם ומתארגנים עם ישראל למלחמת כיבוש הארץ.  
כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
1/17
שאלה 1
מי יכול לבטל את הנדר של ילדה ?
2/17
שאלה 2
מה קורה אם האבא שמע את הנדר ושתק ?
3/17
שאלה 3
אילו נדרים יכול הבעל לבטל עבור האשה ?
4/17
שאלה 4
מי יכול לבטל נדר של אשה אלמנה או גרושה ?
5/17
שאלה 5
מדוע ה' מצוה להילחם במדין ?
6/17
שאלה 6
מה עתיד לקרות לאחר מלחמת מדין ?
7/17
שאלה 7
כמה מלכים היו במדין ?
8/17
שאלה 8
מדוע משה כועס על כך שהשאירו את נשות מדין בחיים ?
9/17
שאלה 9
מדוע החיילים נשארו במשך שבעה ימים מחוץ למחנה ישראל ?
10/17
שאלה 10
מה עשו עם הכלים שנלקחו ממדין לפני שהשתמשו בהם ?
11/17
שאלה 11
כיצד חילקו את השלל בין העם ללוחמים ?
12/17
שאלה 12
מדוע מפקדי הצבא תרמו תרומה לה' מעבר למה שהיו חייבים ?
13/17
שאלה 13
מדוע מבקשים בני גד וראובן להישאר בעבר הירדן ?
14/17
שאלה 14
מדוע משה כועס על בני גד ובני ראובן ?
15/17
שאלה 15
מה עונים בני ראובן ובני גד למשה ?
16/17
שאלה 16
האם משה מסכים לבקשתם ?
17/17
שאלה 17
את מי עוד מצרף משה לבני ראובן ובני גד ?
התרגול הסתיים
כל הכבוד
מסך מלא
CloseApp
שאלות אביטה
אתפ"ש
ושננתם
פרשה בהבנה
עונים לתורה
כישורי חיים
התרת נדרים בבית כנסת
המלחמה במדיין
הכשרת כלים
הכשרת כלים
הגעלת כלים
שניים וחצי השבטים
ראובן, גד וחצי המנשה
נלחמים במדיין
מלחמת מצוה עם מדין
מלחמת מדיין
מלחמת מדיין
מכשירים כלים
מביאים כלים להכשרה
לא יחל דברו
לא יחל דברו
כיצד מכשירים כלים
טבילת כלים
חלוקת הארץ
התרת נדרים
התרת נדרים
מעיין חי 1
מעיין חי 2
סיכום אביטה