פרשת צו

פרשת צו – סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה 

סדר הבוקר במשכן

הפרשה מפרטת דינים הקשורים לסדר הבוקר במשכן.

• אש תמיד – האש על המזבח צריכה לבעור תמיד ביום ובלילה. 
• תרומת הדשן – הכוהן מפנה את אפר הקורבנות שהצטבר על המזבח במהלך הלילה, לצד המזבח. אפר זה נקרא 'דשן'.

• הוצאת הדשן – לאחר תרומת הדשן הכוהן מחליף את הבגדים ומוציא את הדשן 

מחוץ למחנה ישראל, ובמקדש מחוץ לחומות ירושלים.

• סידור המערכה – בכל בוקר הכוהן מביא עצים ומסדר מעין מבנה מיוחד של עצים על המזבח.

תורת המנחה

המנחה הייתה מורכבת בדרך כלל מסולת יחד עם שמן, ועליה מפזרים גרגירי לבונה לריח.

הכוהן מרים באמצעות שלוש האצבעות האמצעיות מהתערובת ומניח על המזבח.

מה שנותר מהמנחה הוא בדרגת 'קודש קדשים' והכוהנים יוכלו לאכול אותו בחצר אוהל מועד. 

על הכוהנים אסור לאפות או להחמיץ את המנחות.

מנחת חביתין – הכוהן הגדול צריך להביא בכל יום מנחה ולהקריב חצי ממנה בבוקר

וחצי ממנה בערב. מרכיביה: עשירית איפת סולת מטוגנת בשמן על מחבת. 

מנחה זו נשרפת כולה על המזבח.

מנחת חינוך – כוהן הנמשח לעבודה בקודש מביא מנחה הדומה במרכיביה ל'מנחת חביתין', 

אך עליו להקריבה בפעם אחת ולא חצי וחצי.

תורת החטאת

התורה מפרטת דינים נוספים בנוגע לקורבן חטאת:

• מקום השחיטה – בצד הצפוני של המזבח.
• קדושתו – קודש קודשים. 
• רשאי לאכול ראשון – הכוהן המתעסק בקורבן.
• מקום אכילת החטאת – בחצר אוהל מועד, או בעזרה שבמקדש.
• כל מי שנוגע בבשר של החטאת – נהפך לקדוש.
• אם נשפך מדם החטאת המיועד להזאה על הבגד – אסור להוציא אותו מהקודש 

וצריך לכבס אותו.

• כלי חרס שיבושל בו חטאת – צריך לשבור אותו.
• כל נחושת שיבושל בו חטאת – יש לנקות אותו היטב ולעשות לו הגעלה במים.
• חטאת כוהן גדול, וחטאת הסנהדרין – אסורים באכילה.

תורת האשם

התורה מפרטת דינים נוספים בנוגע לקורבן האשם:

• קדושתו – קודש קודשים.
• מקום השחיטה – בצד הצפוני של המזבח.
• זריקת הדם – באמצעות המזרק ולא באצבע כמו בחטאת.
• מקום אכילת האשם – בחצר אוהל מועד, או בעזרה שבמקדש.

קורבן תודה (שלמים)

כאשר אדם רוצה לומר תודה לה' באמצעות הבאת קורבן הוא יהיה מסוג קורבן שלמים.

בנוסף להבאת הבהמה עליו להביא גם מנחות:

1. חלות מצות.
2. רקיקי מצות – מעין פיתות.
3. סולת מורבכת – סולת חלוטה במים רותחים שנאפת לאחר מכן בצורת חלה.
4. חלות לחם חמץ (באופן שונה משאר המנחות שאינן חמץ).

• זמן אכילת הבשר – ביום הקרבת הקורבן. ואסור להניח חלקים ממנו עד לבוקר שלמחרת.
• קורבן נדר או נדבה (אך לא תודה) – מותר לאכול אותו ביום ההקרבה, בלילה, וביום למחרת.
• דין נוסף בקורבנות זבח שלמים – הכוהנים זוכים לאכול את החזה והשוק.

פסולי הקורבן

התורה מפרטת 3 מקרים בהם זבח השלמים נפסל:

1. נותר – קורבן שלא נאכל או שלא הוקטר בזמנו.
2. פיגול – קורבן שבזמן ההקרבה חשבו לאכול אותו לאחר היום שמותר לאכלו.
3. מגע עם טומאה – בשר הקורבן שנגע בדבר טמא.

• במצבים אלו הקורבן אסור באכילה, והוא נשרף כולו באש.
• העונש של האדם שאכל בכל זאת הוא חמור מאוד – כרת. כלומר נפשו נכרתת מהעם.
• אסור לאדם טמא לאכול את הקורבן, אלא רק אדם טהור.

אדם טמא – הינו אדם שנגע בכל דבר טמא, בטומאת אדם, בבהמה טמאה, ובכל שרץ טמא.

איסור אכילת חלב

התורה מפרטת דינים נוספים בנוגע לאיסור אכילת חלב של בעל החיים המותרים לקורבן, 

אפילו אם הם אינן קורבן.

• סוגי החלב שאסורים באכילה:

1. חלב בהמה טהורה – שור, כבש, עז.
2. חלב נבלה – בהמה טהורה שמתה.
3. חלב טרפה – בהמה שנטרפה על ידי בעל חיים אחר או שיש לה פגם בגופה.

• העונש לאדם שאכל חלב – כרת.

איסור אכילת דם

התורה מדגישה שאיסור אכילת דם הוא של עוף, בהמה וכל חיה אחרת אפילו שלא עולה לקורבן.

העונש לאדם שאכל דם – כרת.

משיחת הכוהנים המשכן וכליו

לאחר הקמת המשכן וציווי הקורבנות, ה' מצוה את משה לאסוף את בני ישראל 

אל פתח אוהל מועד ולקדש את אהרון ובניו, המשכן וכליו.

משה מצווה את אהרון ובניו לטבול במקוה, וללבוש את הבגדים המיוחדים להם.

משה מורח מעט משמן המשחה על המשכן וכליו וכן יוצק משמן המשחה על ראש אהרון.

לאחר מכן משה עובר לעבודת הקורבנות ומקריב את פר החטאת, 

ואיל המילואים אשר מיוחד לטקס הקדשת הכוהנים.

בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :

• מצגת על פרשת צו
• תפזורות על פרשת צו
• דפי צביעה על פרשת צו
• משחקים על פרשת צו
• דפי קריאה על פרשת צו
• סיכום על פרשת צו
• שאלות על פרשת צו
• סרטונים על פרשת צו
• לומדים לצייר על פרשת צו
• חידונים על פרשת צו
• דפי חידונים על פרשת צו
• דפי עבודה על פרשת צו