כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
ט"ו בשבט -בהלכה
ט"ו שבט הינו היום החמישה עשר בחודש שבט וראש השנה לאילנות.
ליום זה משמעות מיוחדת בהלכה בכל הנוגע לפירות האילן.
כמו כן ט"ו בשבט מבטא יום של צמיחה אישית, וחיבור לארץ ישראל ופירותיה.
המקור מהמשנה
" אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:
בְּאֶחָד בְּנִיסָן, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. "
(מסכת ראש השנה א, א)
נחלקו במשנה בנוגע לזמן בו חל ראש השנה לאילן:
- בית שמאי – א' בשבט.
- בית הלל – ט"ו בשבט.
הלכה – כבית הלל.
ט"ו בשבט נקבע לראש השנה לאילן משום 2 טעמים:
- רוב ימות הגשמים – עד חמישה עשרה בשבט עברו מרבית ימות הגשמים, ומעתה הפירות מתחילים להבשיל.
"ועולה השרף ונמצאו הפירות חונטים מעתה" (בבלי, ראש השנה, י"ד עמוד א)
- מי גשמים חדשים – בתאריך זה נגמרים מי הגשמים שנקוו באדמה בשנה שעברה,
ומתחילים להצטבר מי הגשמים שירדו השנה.
"עד כאן חיים האילנות ממי השנה שעברה. מכאן ואילך חיים ממי השנה הבאה" (ירושלמי, ראש השנה פ"א ה"ב)
מכאן אנו רואים שהפירות על האילנות לאחר ט"ו בשבט הם פירות שגדלו מתנאי הטבע של השנה החדשה.
משמעות להלכה
ט"ו בשבט הוא היום שעל פיו קובעים את מנין שנות הפרי ולכן לתאריך זה השלכות רבות למצוות התלויות בארץ:
הפרשת תרומות ומעשרות, מצוות ביכורים, ערלה ונטע רבעי.
חנטה
שלב בהתפתחות האילן בנוגע להיווצרות הפירות. נחלקו חכמים על מהו שלב זה:
- נשירת הפרח והופעת הפרי.
- שהפירות מתחילים להיות ראויים לאכילה.
- בשלות – שזרעי הפירות יכולים להצמיח מחדש.
שלב זה קובע את השנה אליה משתייכים הפירות מבחינה הלכתית:
- פרות שחנטו לפני ט"ו בשבט – נחשבים לפירות השנה הקודמת.
- פרות שחנטו אחרי ט"ו בשבט – נחשבים לפירות השנה החדשה.
ערלה
כאשר נוטעים בארץ ישראל עץ המוציא פירות מאכל,
במשך 3 השנים הראשונות לאחר הנטיעה, פירות העץ נקראים 'ערלה' ואסורים באכילה ובהנאה.
נטע רבעי
השנה הרביעית נקראת – 'נטע רבעי', ומותר לאכול את 'פירות נטע רבעי' רק בירושלים ובטהרה (כשבית המקדש קיים) או להמיר את קדושת הפירות בכסף, ואז הפירות הופכים לחולין.
בשנת החמישית – הפירות מותרים באכילה.
ספירת השנים נקבעת לפי הזמן בו נטעו את העץ.
- שנות האילן – נקבעות לפי ראש השנה, א' תשרי.
- פירות האילן – היום הקובע הוא ט"ו בשבט.
פרות שחנטו לפני ט"ו בשבט של השנה הרביעית – נחשבים לפירות השנה השלישית, והם ערלה.
פרות שחנטו לפני ט"ו בשבט של השנה החמישית – נחשבים לפירות השנה הרביעית, והם נטע רבעי.
מצוות ביכורים
בזמן בית המקדש, מצווה להביא לכהן בבית המקדש את הפירות הראשונים (הביכורים) משבעת המינים.
זמן הבאת הביכורים – מחג השבועות (הקציר) עד לחג הסוכות (האסיף).
חכמים קבעו שאין מביאים את פירות הביכורים שגדלו בשנה החדשה עם פירות השנה הקודמת,
כלומר שגדלו לפני ט"ו בשבט.
"לא יביא מפירות שחנטו קודם חמישה עשר בשבט, על פירות שחנטו אחר חמישה עשר בו"(רמב"ם, הלכות ביכורים ב,ז)
תרומה, מעשר ראשון
התורה מצווה להפריש מהיבול:
- תרומה גדולה – 1/50 (2%) מהתבואה לתת לכוהן.
- מעשר ראשון – 1/10 (10%) מהתבואה לתת ללוי.
חכמים קבעו כי אין להפריש תרומה או מעשר ראשון מיבול שנה אחת על יבול שנה אחרת,
והתאריך הקובע לעניין פירות האילן הוא ט"ו בשבט.
"…אם ליקט אתרוג בערב חמישה עשר בשבט עד שלא באה השמש,
וחזר וליקט אתרוג אחר משבאה השמש, אין תורמין מזה על זה" (רמב"ם, הלכות תרומות פרק ה, י"א)
מעשר עני, מעשר שני
לאחר הפרשת תרומה גדולה ומעשר ראשון, מפרישים מעשר עני ומעשר שני לפי מחזור 7 שנות השמיטה.
- מעשר עני – בשנה 3, 6 למחזור השמיטה – מפרישים מעשר שניתן לעניים.
- מעשר שני – בשנה 1,2,4,5 לשנות השמיטה – מפרישים מעשר שנאכל על ידי הבעלים בטהרה בירושלים.
בשנת ה-7, שנת השמיטה לא מפרישים כלל תרומות ומעשרות.
התאריך הקובע מעבר בין השנים לעניין מעשרות פירות האילן הוא ט"ו בשבט:
"וכן פירות האילן שבאו לעונת המעשרות קודם חמישה עשר בשבט של שלישית,
אף על פי שנגמרו ונאספו אחרי כן בסוף שנה שלישית, מתעשרין לשעבר ומפרישין מהן מעשר שני"
(רמב"ם, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק א, ד)
פירות שבעת המינים
שבעה סוגים של גידולים שבהם נשתבחה ארץ ישראל ומוזכרים בתורה בפסוק:
"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". (הַדְּבַשׁ הוּא הַתָּמָר שֶׁמִּמֶּנּוּ מְפִיקִים דְּבַשׁ תְּמָרִים).
אם מונחים על השולחן פירות משבעת המינים סדר העדיפות לברכה הראשונה מביניהם יהיה כך:
זיתים, תמרים, ענבים וצימוקים, תאנים, רימונים. (לפי סדר הקירבה הפסוק למילה "אֶרֶץ").
- פֵּרוֹת שִׁבְעַת הַמִּינִים קוֹדְמִים לְבִרְכַּת שְׁאָר הַפֵּרוֹת.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
