המקור מהמשנה

המקור מהמשנה

" אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם:
בְּאֶחָד בְּנִיסָן, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ. "
(מסכת ראש השנה א, א)
נחלקו במשנה בנוגע לזמן בו חל ראש השנה לאילן:

• בית שמאי – א' בשבט.
• בית הלל – ט"ו בשבט.

  הלכה – כבית הלל.
  ט"ו בשבט נקבע לראש השנה לאילן משום 2 טעמים:

• רוב ימות הגשמים – עד חמישה עשרה בשבט עברו מרבית ימות הגשמים, ומעתה הפירות מתחילים להבשיל.
  "ועולה השרף ונמצאו הפירות חונטים מעתה" (בבלי, ראש השנה, י"ד עמוד א)

• מי גשמים חדשים – בתאריך זה נגמרים מי הגשמים שנקוו באדמה בשנה שעברה,
  ומתחילים להצטבר מי הגשמים שירדו השנה.
  "עד כאן חיים האילנות ממי השנה שעברה. מכאן ואילך חיים ממי השנה הבאה" (ירושלמי, ראש השנה פ"א ה"ב)
  מכאן אנו רואים שהפירות על האילנות לאחר ט"ו בשבט הם פירות שגדלו מתנאי הטבע של השנה החדשה

  משמעות להלכה
  ט"ו בשבט הוא היום שעל פיו קובעים את מנין שנות הפרי ולכן לתאריך זה השלכות רבות למצוות התלויות בארץ:
  הפרשת תרומות ומעשרות, מצוות ביכורים, ערלה ונטע רבעי.

בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :

• מצגת על המקור מהמשנה
• דפי עבודה על המקור מהמשנה
• תפזורות על המקור מהמשנה
• שאלות על המקור מהמשנה
• סרטונים על המקור מהמשנה