ליקוטי שיחות - במדבר

פירוש

• רש"י מפרש "קבלת דמים וזריקה והקטרה ועבודות המסורות לכוהנים".
  כלומר הכוהנים צריכים לשמור שעבודתם לא תיעשה על ידי זרים.

• אבן עזרא מפרש "שלא יבואו לידי פסלות".
  כלומר הכוהנים צריכים לשמור את עצמם מפני טומאה וכדומה שלא יפסלו לעבודה במשכן.

שאלות

1. מדוע הציווי לכוהנים מופיע באמצע פרשה המדברת בענייני הלויים ?
2. מדוע רש"י מזכיר דווקא את שלושת העבודות: קבלת דמים, זריקה, הקטרה ?

הביאור

1. בפסוקים השונים בפרשה מוזכר מניין הלויים והעבודות השונות בנוגע לנשיאה ולהקמת המשכן.
2. כל עם ישראל היה צריך לעסוק בענייני המשכן, אך הלויים נבחרו להיות שלוחי עם ישראל לעבודות אלו.
3. היה ניתן לחשוב שעבודות נוספות שישראל עשו לפני הקמת המשכן יכולים להיעשות גם על ידי הלויים בשליחותם לאחרי הקמת המשכן. לכן התורה מביאה דין בנוגע לשמירת הכהונה דווקא באמצע פרשה על הלויים. כדי להדגיש את מעלתם של הכוהנים והצורך בשמירת הבדלתם מהלויים בנוגע לעבודות בתוך המשכן.

1. כאשר בני ישראל הקריבו את קורבן הפסח במצרים הם בעצמם עשו את שלושת העבודות המוזכרות.
   בקורבן הפסח הרגיל לאחר יציאת מצרים היה ניתן לחשוב שבני ישראל יוכלו גם לעשות עבודות אלו,
2. או אולי הלויים שעבודתם היא בשליחות בני ישראל. ולכן רש"י מדגיש בפירושו שרק הכוהנים יכולים לעשות עבודות אלו, ועליהם לשמור ולהקפיד על כך.

ההוראה לחיים
עם ישראל הינו העם הנבחר של הקב"ה ולכן אנו נקראים בשם "ממלכת כוהנים".
בתוך עם ישראל יש כמה סוגים – כוהן, לוי, ישראל. ולכל אחד תפקיד מיוחד משלו בעבודת ה'.
חשוב מאוד שכל אחד יתעסק בעבודתו מבלי להיכנס או לנסות לעשות עבודה של האחר. זהו רצון ה'.
יתרה מכך חשוב שנשמור על ההבדלה ביננו לבין שאר העמים, ובכך נשמור על קדושת עם ישראל.
הבדלה זו תגרום לשלום אמיתי ולטוב לכל העולם כולו.

ליקוטי שיחות, חלק יח, במדבר א'.