ויקהל המשמעות הפנימית של מסך שער החצר   הקדמה בפרשתנו משה אוסף את כל בני ישראל ומעביר להם את ציווי ה' לבניית המשכן וכליו. מסביב למשכן הייתה חצר גדולה אשר הייתה מוקפת בעמודים וקלעים (מעין רשתות קלועות). בכניסה לחצר הייתה מעין פרוכת בד ארוג הנקראת 'מסך שער החצר'. "וּמָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר...וְעֶשְׂרִים אַמָּה אֹרֶךְ וְקוֹמָה בְרֹחַב חָמֵשׁ אַמּוֹת לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר." (לח, יח)   השאלה המרכזית רש"י מפרש: "לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר – כמדת קלעי החצר." בדרך כלל פירוש רש"י על התורה למילה 'לְעֻמַּת' הוא בשני האופנים הבאים: מדוע רש"י מפרש הפעם 'כמדת' ?   הביאור רש"י אינו משתמש בפירושים קודמים כמו 'כנגד' או 'למעלה' משום שמסך שער החצר היה לצד קלעי החצר ולא כנגד במשמעות של 'ממול'. אך עדיין צריך להבין את משמעות המילה 'כמדת'.   בפרשת תרומה מופיע תיאור מחיצות חצר המשכן: "אֹרֶךְ הֶחָצֵר...וְקֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת" (כז, יח) מפרש רש"י: "וקומה חמש אמות, גובה מחיצות החצר הוא רוחב הקלעים". כלומר לפי הפשט גובה הקלעים הוא – 5 אמות, וכן גם גובה מסך שער החצר – 5 אמות.   רש"י מתעכב על המילים לְעֻמַּת קַלְעֵי הֶחָצֵר, כי שלוש מילים אלו הן מיותרות. אם משמעות המילה לְעֻמַּת היא יותר מהקלעים, כלומר שמסך שער החצר יהיה גבוה יותר ב-5 אמות מגובה הקלעים מדוע צריכה התורה לציין את הגובה בדרך ארוכה, כאשר יכול היה להיות כתוב בקצרה – "קומה ברוחב עשר אמות". (5 אמות גובה הקלעים + 5 אמות התוספת של יותר ב-5 אמות מהקלעים)   לכן רש"י נדרש להסביר שהפסוק בא לומר שמסך שער החצר היה 5 אמות בלבד, ואת הסיבה לכך – משום ששער החצר היה צריך להיות כמדת קלעי החצר. כלומר שער החצר במהותו הוא חלק מן הקלעים ולכן הגובה שלו צריך להיות זהה בדיוק לגובה הקלעים – 5 אמות.   החידוש שגובה 'מסך שער החצר' הוא במהותו חלק מן הקלעים יובן יותר לפי הסבר מחלוקת 'הראשונים' לגבי התנאי לקביעת מזוזה:   מחלוקתם תלויה בהגדרת מהותה של דלת, וההשלכה המעשית לגבי חובת מזוזה: במצב זה חובת המזוזה חלה רק כאשר לפתח יש דלת. במצב זה חובת המזוזה חלה גם כאשר אין דלת.   ממחלוקת זו ניתן לראות את שיטת רש"י בפירושו על התורה. כשם שמהות הקלעים היא סתימה, כך גם מהותו של 'מסך שער החצר'. עניין זה מתבטא גם בשמו מסך שהוא לשון 'מגן', סוגר. וכן בנוגע לעניין לחובת מזוזה סובר רש"י בגמרא באופן דומה למהות הדלת – סתימה, שגם פתח ללא דלת חייב במזוזה.   יינה של תורה 'דלת' בפנימיות העניינים היא 'ספירת המלכות', משום שהיא המקשרת בין עולם האצילות לבין לשאר העולמות, וכן בין עולם לעולם. בספירת המלכות יש 2 עניינים: והשאלה היא מה העניין העיקרי של ספירת המלכות – הסתרה או גילוי ?   התשובה לכך נמצאת בפירושו של רש"י. ולכן עולם זה נקרא 'עולם הקליפות והסיטרא אחרא' משום שמורגשת פה בעיקר העלמה והסתרה על אלוקות, שנגרמת מפעולת ההסתרה של ספירת המלכות. ולכן לא כתוב בפירוש כמדת קלעי החצר שמשמעותה זהה ושווה ממש, משום ש'מסך שער החצר' איננו זהה ממש לקלעים שמטרתם הסתרה והעלמה תמידית, אלא התורה נותנת כוח לשנות את המסך ולהפוך אותו לעניין של פתיחה וגילוי, עד לגילוי התמידי שיהיה לעתיד לבוא בגאולה השלימה: " וְנִגְלָה כְּבוֹד ה'.."   ליקוטי שיחות, חלק ט"ז, ויקהל ג'. כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה. / abita.co.il            
כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.