פרשת נצבים - לחטוב ולשאוב בעבודת ה'

כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש – לקוטי שיחות חלק יד, שיחה ב
פרשת השבוע פותחת בפסוק:
" אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם…טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ."
מפרש רש"י: "מחטב עצך. מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע,
וזהו האמור בגבעונים, ויעשו גם המה בערמה. ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים".

שאלות

1. 'חוטב עציך' ו'שואב מימך' מוזכרים כסוג אנשים בפני עצמם.
   הם לא נכללו ב'כל איש ישראל' המובא בתחילת הפסוק
   וגם לא בסוג הגרים המוזכר בהמשך – 'וגרך אשר בקרב מחניך'
   אם כן, מהיכן מבין רש"י שהם גרים ?

1. מדוע מפרטת התורה סוג זה של גרים בצורה נפרדת ? 
2. מדוע רש"י מעתיק את המילה 'בערמה', הרי גם בלעדיה ההסבר מובן ?

תירוץ השאלות

1. בפרשתנו מכריז משה " אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם…לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יְהוָה אֱלֹהֶיךָ"
   הברית המוזכרת היא ברית לקיום המצוות, ומכאן ברור שכל סוגי האנשים המוזכרים הם יהודים.

1. סיבת הגיור של אותם גרים היה מיוחד. בכך שהתורה מפרטת אותם היא מרמזת על כך, ורש"י מסביר זאת:
   גרים אלו היו כנענים שבאו להתגייר כאשר בני ישראל עמדו להיכנס ולכבוש את ארץ כנען בימי משה.

1. בימי יהושע – הגיעו גבעונים בערמומיות אל יהושע וביקשו להתגייר.
   על מעשה הגיור הזה כעסו כל העדה והנשיאים על יהושע שהכניסם לתוך עם ישראל.

בימי משה – הגיעו הכנענים בתמימות וסיפרו מהיכן באו, ולכן גייר אותם משה.
לכן רש"י רומז על ההבדל בין המקרה אצל משה ליהושע בהוספת התיאור מהפסוק: "ויעשו גם המה בערמה".

הוראה לחיים:
על פי פנימיות התורה,
'חוטב עציך' – רומז ליהודי ש'חוטב' (שובר) את העצות הרעות שמייעץ היצר הרע.
'שואב מימך' – רומז ליהודי שמתגבר על תאוות עולם הזה (מים רומזים על תאוות ותענוגים).
רש"י מפרש שכנענים התגיירו והפכו לחוטבי עצים ושואבי מים.
לכן ההוראה היא שגם מי שהוא בבחינת "כנעני" – בעלי עסק ומסחר שאין עיקר עבודתם בלימוד התורה,
נדרש מהם להפוך ל"חוטבי עצים ושואבי מים" – להתגבר על היצר הרע וללכת בדרך הקדושה והישרה.
הכוח לעבודה זו ניתן על ידי בחינת "משה" שנמצאת בנשמתו של כל אחד ואחד מישראל.