פקודי
הקשר בין סיום חומש שמות להתחלת ויקרא
הקדמה
פרשת פקודי מסתיימת בתיאור הקמת המשכן והשראת השכינה במשכן:
"וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְהוָה מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (מ,לד)
לאחר מכן עוברת התורה לתיאור תפקיד הענן במסעות בני ישראל ובכך מסתיים חומש שמות:
"וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם" (מ,לו)
לאחר מכן נפתח חומש ויקרא בקריאה של ה' למשה להיכנס לאוהל מועד – "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה".
קריאה זו מהווה המשך לתיאור המצב שמשה לא יכול היה להיכנס לאוהל מועד לאחר הקמת המשכן:
" וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן..."
יוצא מכך שהתורה מפסיקה את רצף הדברים בתיאור תפקיד הענן במסעות.
השאלה המרכזית
מה הקשר בין תיאור היציאה למסעות לבין הקמת המשכן והשראת השכינה ?
נקודת הביאור
בספר שמות ישנם שני דברים הנראים סותרים לכאורה: 'מניין' ו'גאולה'.
כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
- מניין – כאשר סופרים משהו הרי זו הוכחה שהדבר הוא מוגבל בכמות. (גבול)
- גאולה – מצב של יציאה ממיצרים והגבלות. (בלי גבול)
- פרשת שמות
- פתיחה – מניין בני ישראל. (גבול)
- המשך - ההתפתחות והגדילה של בני ישראל "פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד" (בלי גבול)
- פרשת פקודי
- פתיחה - מניין משקלי נדבות המשכן. (גבול)
- המשך - השראת השכינה במשכן. (בלי גבול)
- מניין בני ישראל – 'והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר' (מספר- גבול, לא יספר- בלי גבול)
- המשכן – השראת השכינה שהיא למעלה ממדידה והגבלה שרתה על כלי המשכן שהם בעלי גבול.
- דירה - לעשות דירה לו יתברך, לעצמותו האינסופית.
- בעולם הגשמי - הדירה צריכה להיות ב'תחתונים' דווקא, בעולם הזה הגשמי והמוגבל.
- ספר בראשית - תיאור הבריאה לפני שהתגלתה מטרתה: "בשביל התורה ובשביל ישראל".
- ספר שמות - תיאור בניית עם ישראל וקבלת התורה. על ידי ישראל והתורה מתממשת כוונת הבריאה.
- תחילת החומש – הכוונה הפנימית, שבני ישראל הם מאוחדים עם עצמותו יתברך.
- סוף החומש – הביצוע בפועל, על ידי עשיית משכן לה' יתברך מדברים גשמיים.
כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.