ליקוטי שיחות - קורח

הקדמה
פרשתנו מספרת על מחלוקת קורח ועדתו שרצונם היה להיות כוהנים גדולים כמו אהרון.
" כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ " (טז,ג
משה מעמיד אותם במבחן ומבקש מקורח וכל ה-250 איש להגיע לאוהל מועד עם מחתות וקטורת.
לבסוף האדמה בולעת את קורח ועדתו, וה-250 נשרפים בעקבות הקטורת.
במתן תורה נאמר 'ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש' – ולכן הרצון הפנימי שלהם שמצב זה יתרחש כעת.
משה לא התרגש מכך והסביר להם שהמצב שיש כהן גדול אחד הוא רצונו של ה'.
יחד עם זאת מעניין לראות שמשה הסכים לרצונם שכולם יהיו כוהנים גדולים:
" אתם ר"נ איש מבקשים כהונה גדולה, אף אני רוצה בכך " (רש"י טז,ו)

שאלות 

1. כיצד משה טען שגם הוא רוצה להיות כוהן גדול כמו אהרון אחיו ?
2. כיצד 250 הנשיאים קיבלו על עצמם להקטיר קטורת, והרי ידעו שהם יכולים למות, כפי שקרה לנדב ואביהוא.
3. מדוע הפרשה נקראת 'קורח' ולא 'ויקח' כפי שמתחילה ?

הביאור

1. 250 האנשים לא התכוונו לחלוק על משה, אלא רצונם היחיד היה להיות כוהנים גדולים.
   הם לא רצו שררה או מעמד אלא פשוט רצונם היה להיות בדרגת קדושה גבוהה יותר.
   רצון זה הוא טוב ונעלה, ולכן גם משה עצמו רצה זאת.

1. התשוקה שלהם להיות כוהנים גדולים הייתה כל כך חזקה עד שהיו מוכנים למסור את נפשם בשביל לעשות פעם אחת את העבודה הקדושה של הכוהן הגדול – הקטורת.
2. 'ויקח' – תרגום המילה בארמית הוא 'ואתפלג' כלומר הדגשת העניין השלילי של מחלוקת של קורח.
   הבחירה בשם 'קורח' לפרשה מדגישה שעלינו לקחת העניין החיובי מהפרשה – שכל אחד צריך לרצות (גם משה) להיות בדרגת קדושה של כוהן גדול.

ההוראה לחיים
לכל יהודי יש 2 סוגי עבודה: עבודת האדם עם עצמו ועבודתו עם העולם.
בשני הסוגים הרצון שלנו צריך להיות תשוקה ודבקות לאלוקות באופן של מסירות נפש.
בצורה הזאת מקיימים את עבודתנו בעולם בצורה שלימה ומאוזנת,
ומקרבים את הגאולה שבה הלויים יהיו כוהנים ויותר מכך, כל יהודי יהיה בדרגת כוהן גדול!

ליקוטי שיחות, חלק יח, קורח א'.