כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
הקדמה
בפרשת השבוע הקב"ה מצווה את משה רבינו לגאול את בני ישראל ממצרים.
תגובתו של משה לקב"ה הייתה: " שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח " (שמות ד, יג)
פירוש
מדרש 'לקח טוב' מסביר שמשה אמר "ריבונו של עולם, שלח נא ביד תשלח – ביד משיח שעתיד להתגלות".
כלומר משה דורש שגאולת מצרים צריכה להיות דווקא על ידי מלך המשיח.
אך הקב"ה לא נעתר לבקשתו ודורש ממנו לגאול את בני ישראל ממצרים.
השאלה המרכזית
מדברי המדרש נראה כי קיים קשר בין משה למשיח – מה הקשר הפנימי ביניהם ?
הקדמה לביאור
כאשר הקב"ה ברא את העולם הוא היה מלא ומושלם. חטא עץ הדעת גרם לטומאה בעולם.
במתן תורה פסקה הטומאה מבני ישראל ובחטא העגל חזרה.
הטומאה תיעלם סופית בגאולה השלימה בקיום הייעוד " וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ ". (זכריה יג,ב)
המשמעות של טומאה היא הסתרה של האלוקות בעולם.
האפשרות היחידה להתגבר על היצר הרע ולזכך את העולם מטומאתו היא – התורה הקדושה.
כאשר יהודי לומד תורה הוא מזכך את העולם ובכך מגלה וממשיך אלוקות בתוך העולם!
הביאור
הקשר בין משה למשיח נלמד ממדרש נוסף: "משה הוא גואל ראשון, הוא גואל אחרון".
אין הכוונה שמשה יהיה הגואל האחרון מכיוון שמשה משבט לוי והמשיח משבט יהודה אלא שבכוחו יבוא משיח.
עיקר מעלתו של המשיח הינה שהוא 'הוגה בתורה', ומכאן שכוחו נובע מהתורה שקיבל משה ומסר לעם ישראל.
קשר זה מתבטא בצורה פנימית בפסוק 'יבא שילה'
'יבא שילה' = 'משיח' (358)
'שילה' = 'משה' (345)
ביאת משיח תקרה בכוחו של משה – בכוח התורה.
האדמו"ר הריי"צ ביאר עומק נוסף בקשר הפנימי בין 'משה' ל-'משיח'.
'יבא' = 'אחד' (13)
'יבא' + 'משה' = 'משיח' (358)
עבודת ה' באופן של 'אחד' (אחדות ה') מביאה את המשיח בפועל. כאשר הכוח לזה ניתן מהתורה – תורת משה.
עבודת ה' באופן הזה מתבטאת בכך שכל גדרי המציאות בביטול אל ה' כפי שנרמז בסיום פסוק "שמע ישראל"
"אחד" = א' – אלופו של עולם, ח' – ז רקיעים וארץ, ד' – ארבע רוחות השמים.
ההוראה לחיים
מחטא האדם הראשון ועד לגאולה שלימה העולם עובר זיכוך והיטהרות כדי שאור ה' יתגלה בעולם.
תהליך זה נפעל באמצעות לימוד התורה, שמביאה את האדם להזדכך ולהתעלות – גאולה פרטית.
גאולה פרטית זו מביאה לגאולה כללית בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו!
ליקוטי שיחות, חלק יא, שמות ב