כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
הקדמה
בפרשת השבוע מסופר על חנוכת המשכן בראש חודש ניסן. 7 ימי המילואים התחילו בכ"ג אדר.
ביום השמיני הייתה חנוכת המשכן והעבודה עברה לאהרון ובניו. באותו יום הקריבו 3 שעירי חטאת:
- שעיר חטאת העם.
- שעיר חטאת נשיא שבט יהודה – נחשון בן עמינדב (קורבנות הנשיאים).
- שעיר חטאת ראש חודש.
באותו יום מתו בני אהרון נדב ואביהוא לאחר הקטרה במזבח הקטורת.
שמחת השראת השכינה בחנוכת המשכן התערבבה באבל אחר פטירתם.
אלעזר ואיתמר, בניו הנותרים של אהרון אכלו את חטאת העם וחטאת נחשון בן עמינדב.
את השעיר השלישי הם לא אכלו מפני שהיו בגדר 'אונן' והם שרפו אותו כליל. משום שכל מה שלא נאכל, נשרף.
[ אונן – אדם שמת לו קרוב משפחה מדרגה ראשונה, ועדיין לא נקבר.
לאדם הנמצא במצב זה ישנם דינים שונים בנוגע לעשיית המצוות, וכן בנוגע לדיני אכילת הקורבנות. ]
לאחר שמשה רבנו רואה את החטאת נשרפת הוא כועס מדוע החטאת לא נאכלה:
" וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר… מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת " (י,יז)
אהרון עונה למשה שלאחר שבניו מתו הוא ובניו הנותרים אוננים, כיצד אפשר לאכול את החטאת ולגרום נחת רוח לה'?
" הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ אֶת חַטָּאתָם וְאֶת עֹלָתָם לִפְנֵי יְהוָה וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה' ?"
רש"י מפרש את דברי אהרון:
'הייטב בעיני ה' – אם שמעת בקדשי שעה אין לך להקל בקדשי דורות.'
- חטאת העם וחטאת נחשון – קודשי שעה, קורבנות זמניים שקשורים ליום המיוחד חנוכת המשכן.
- חטאת ראש חודש – קודשי דורות, קורבנות שמקריבים בכל ראש חודש, לדורות.
אהרון אומר למשה שקודשי שעה שקשורים לזמן המיוחד שעליהם הוא נצטווה בפירוש היו חייבים להיאכל,
אך מכך לא ניתן להקל ולאכול את קודשי דורות בתור 'אונן'.
לאחר ששומע משה את תשובת אהרון הוא מודה שלא שמע זאת מה' ודברים נכונים: "וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו."
רש"י מסביר זאת – "וייטב בעיניו – הודה ולא בוש לומר לא שמעתי."
השאלות
- מדוע משה חשב שאין הבדל בין קודשי שעה לקודשי דורות, ואילו אהרון חשב שיש הבדל ?
- מדוע השתנתה דעתו של משה לאחר דבריו של אהרון, ללא שום הוכחה ?
הביאור
- ההבדל בין דעתם של משה ואהרון נובעת מההבדל ביניהם, וכפי שהמדרש אומר "חסד זה אהרון…אמת זה משה".
משה – מידת האמת. מידה זו קבועה, אשר אין בה שינויים. בכל מקום ובכל זמן נשארים באותה דרגה ומעמד.
כן מבחינת משה לא היה הבדל בין 'קדשי שעה' ל'קדשי דורות'.
אהרון – מידת החסד. בעשיית חסד לזולת צריך להתחשב בזולת המקבל את החסד משום שבחיי האדם ישנם תקופות ומצבים שונים אשר משפיעים על מדרגתו ומעמדו של האדם.
לכן אהרון סבר שיש הבדל בין 'קודשי שעה' ל-'קודשי דורות' משום שבמצב שנוצר אי אפשר לדרוש מהם להיות באותה עוצמת קדושה, המצב כעת שונה.
- ניתן לחלק את מידת האמת ל-2 דרגות:
- אמת מוחלטת – אמת ללא שינוי אשר קיימת רק באלוקות: "וה' אלוקים אמת",
- אמת יחסית – אמת כפי שהיא בעולם, ואינה מוחלטת משום שהנבראים בעולם הם לא נצחיים אלא נפסדים.
יחד עם זאת עדיין קיימת הארה של האמת האלוקית המותאמת לעולם ולנבראים – "ואמת ה' לעולם"
דרגת משה היא 'אמת ה' של עולם האצילות' ונעלית מההארה בנבראים, ולכן לא היה קיים לגביו הבדל בין קדשי שעה לקדשי דורות. לאחר ששמע משה מאהרון שלפי עבודת הנבראים בעולם הזה, עולם העשייה, קיימים הבדלים בקדושה, והקדושה של 'קודשי שעה' אינה שווה לקדושה של 'קדשי דורות' נחה דעתו והוא קיבל מיד את סברת אהרון.
ההוראה לחיים
בעבודה הפרטית שלנו – עבודת ה' צריכה להיות באופן של אמת מוחלטת, ללא הבדלים.
כאשר אנו מתעסקים עם יהודים אחרים ועוד עם 'בריות' – עלינו להעמיד את עצמו במצב של הזולת, ולדעת שלא כל התקופות והזמנים שווים, ואי אפשר לדרוש מהזולת לעבוד את ה' בדרגת הקדושה הגבוהה ביותר כמו בעת רצון וכדומה. לכן צריך להשתמש במידת החסד של אהרון, ולפעול בצורה שקולה ונכונה לאותו יהודי עליו אנו משפיעים ומקרבים לעבודת ה' יתברך.
ליקוטי שיחות, חלק י"ז, שמיני ג.