כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
מגילת אסתר פרק ט – ימי הפורים
ביום שבו תכנן המן לבצע את מזימתו, י"ג באדר, הורגים היהודים את עשרת בני המן,
וכן 500 אנשים בעיר שושן אשר ניסו להילחם ולבצע את גזרת המן באותו היום.
אחשוורוש שואל את אסתר מה עוד הוא יכול לעשות למענה, והיא מבקשת יום נוסף כדי להילחם במי שינסה לעשות דבר ליהודים, וכן לתלות את עשרת בני המן לעיני כולם. אחשוורוש מסכים
לכל בקשותיה, וביום י"ד נהרגים 300 אנשים בעיר שושן שניסו להילחם ביהודים
וכן תולים את עשרת בני המן.
בשאר המדינות מנסים 75,000 אנשים להילחם עם היהודים אך ללא הצלחה ולבסוף נהרגים.
מרדכי קובע את הימים י"ד ו-ט"ו באדר לימי שמחה וששון זיכרון לנס ההצלה המופלא.
מרדכי קובע גם את מנהגי הפורים – סעודת מצווה חגיגית, משלוח מתנות, ומתנות לאביונים.
ימי השמחה על הצלת העם היהודי נקראים 'פורים' על שם הפור שהתהפך,
ומיום אבל שבו תכנן המן להרוג את היהודים הפך יום זה לשמחה וששון.
אסתר מבקשת מחכמי הדור לכתוב את מעשיה כך שכל הדורות ידעו זאת, ובעקבות כך נכתבת מגילת אסתר אשר נכנסה לספר התנ"ך ונקראת בכל שנה ושנה כחלק ממצוות חג הפורים.
כמו כן קיבלו היהודים לצום בכל שנה בי"ג אדר את 'תענית אסתר' זכר ל-3 ימי הצום שגזרה אסתר לכל העם היהודי לצום ולהתחנן לה' לנס והצלה.