כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
סוכות -סיכום החג
סוכות הינו אחד משלושת הרגלים – פסח, שבועות, סוכות.
החג חל בתאריך ט"ו בתשרי ונמשך 7 ימים. הוא בנוי משלושה חלקים:
- סוכות – היום הראשון של החג.
- חול המועד סוכות – הימים בין היום הראשון ליום האחרון.
- שמחת תורה – יום חג נוסף.
שמות החג
- סוכות – זכר לסוכות שישבנו בהם לאחר יציאת מצרים
ולענני הכבוד שליווי אותנו בכל המסעות במדבר.
- חג האסיף – החג חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול שלהם
מקור החג מהתורה
" …בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהֹוָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ. שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ." (ויקרא כ"ג, לד-לה)
מהות החג
- שמחה – בחג זה אנו מצווים לשמוח באופן מיוחד. כפי שכתוב: " וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ ".
כמו כן בתפילות החג אנו מכנים את החג: 'זמן שמחתנו'.
השמחה היא זו שעוזרת לנו להרגיש באחדות נפלאה ולהתעלות מעל כל המחלוקות.
בבית המקדש בירושלים היו נערכות בכל ימי חול המועד סוכות חגיגות שמחה
שנקראו – "שמחת בית השואבה".
- אחדות – חג זה מסמל יותר מכל את האחדות בעם ישראל.
האחדות מתבטאת בארבעת המינים ובסוכה.
- ארבעת המינים – מסמלים את כל סוגי האנשים בעם ישראל, אותם אנו אוגדים ביחד.
- הסוכה – על פי ההלכה מותר לצאת ידי חובה גם בסוכה של מישהו אחר,
וזה מבטא את האחדות בכך שכולם יכולים לצאת ידי מצוות סוכה – בסוכה אחת!
- הסוכה – על פי ההלכה מותר לצאת ידי חובה גם בסוכה של מישהו אחר,
הכנות בערב חג הסוכות
- הכנת ארבעת המינים – לאחר חצות היום נוהגים להיכנס לסוכה ולאגוד את הלולב,
- ההדסים והערבות יחדו.
- רחיצה – נוהגים להתרחץ ולהתנקות לקראת החג.
- ניקיון – מנקים, מסדרים את הבית ומכינים את שולחן החג.
- הדלקת נרות
- מדליקים בערב החג הראשון, ובערב החג האחרון – שמחת תורה.
- מדליקים את הנרות בכניסת החג.
- נוהגים לתת כמה מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות.
- מברכים שתי ברכות:
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
- אם חל בשבת אומרים בברכה הראשונה: …לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם טוֹב.
חול המועד סוכות
אלה הם הימים שבין החג הראשון לחג האחרון.
הם אמנם ימי חול אך נמצאים בין המועדים ולכן נקראים כך.
בימים אלה צריכים לחגוג ולהרבות בשמחה, וכל המלאכות לצורך כך מותרות.
- בכל בוקר – מברכים על ארבעת המינים.
- לא מניחים תפילין, אך לובשים טלית.
- מתלבשים בלבוש חגיגי.
- מצווה לשמוח ולערוך סעודות חגיגיות.
- משתדלים להרבות בלימוד התורה.
- נוהגים לעלות לרגל לכותל המערבי – זכר למצוות 'עליה לרגל' בזמן בית המקדש.
מלאכות אסורות בחול המועד
חכמים תקנו שיש מלאכות שלא עושים כדי להיות פנויים לשמחת החג:
- לא עוסקים במסחר, קניה ומכירה – מלבד לצורך החג.
- לא מכבסים בגדים, אלא רק לתינוקות או לכלוך מיוחד.
- לא מסתפרים או גוזזים צפרניים.
- לא כותבים אלא אם הדבר יישכח או שנפסיד בגלל זה דבר.
- דבר האבד
כל מלאכה שאם לא נעשה אותה ב'חול המועד' ויגרם כתוצאה מזה הפסד בכסף או בצורה אחרת,
נקראת 'דבר האבד' – ומותר לנו לעשות את המלאכה הזאת ב'חול המועד'.
שמחת בית השואבה
במסורת היהודית מקובל שבזמן חג הסוכות נקבעת כמות הגשמים שתרד לעולם במהלך השנה.
בזמן בית המקדש היו נוהגים לעשות טקס לכבוד הזמן המיוחד הזה שנקרא 'ניסוך המים'.
היו שואבים מים ממימי השילוח ושופכים אותם בטקס מיוחד במקדש בכל יום מימי חול המועד סוכות.
בטקס זה הייתה שמחה גדולה וריקודים כפי שמתואר:
" כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו " (סוכה ה,א)
היום, זכר לאותו טקס נוהגים בכל ימי חול המועד לרקוד ולשמוח עם כלי נגינה ושיר.
בלילה הראשון רוקדים ושרים ללא כלי נגינה משום קדושת החג.
הושענא רבה
היום האחרון ב'חול המועד' נקרא 'הושענא רבה'.
יום זה הוא החתימה הסופית בהחלט של מה שנגזר לאדם לשנה הקרובה.
לכן נוהגים לברך ביום זה בברכת 'פתקא טבא' (פתק טוב).
- ליל הושענא רבה – נוהגים להיות ערים כל הלילה, ולקרוא את חומש דברים וספר התהילים.
- הושענות – בתפילת שחרית עורכים את סדר ההושענות ומקיפים את בימת התפילה 7 פעמים.
- חביטת ערבות – לאחר סיום ההושענות לוקחים 5 ערבות קשורות וחובטים על הרצפה 5 פעמים.
מנהג זה קדוש ומיוחד מאוד בו אנו מבקשים מה' שיעורר עלינו רחמים ויקבל את תפילתנו.
- פרידה מהסוכה – בסוף יום 'הושענא רבה' נוהגים להיכנס לסוכה ולהיפרד ממנה בסעודה קלה.
חג שמח!