כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
ספירת העומר -סיכום
מצווה מהתורה לספור את 49 הימים מליל 'קציר העומר', צאת החג הראשון של פסח ועד לערב חג השבועות.
בזמן בית המקדש היו מקריבים בט"ז בניסן את 'מנחת העומר', ראשית הקציר. לאחר הקרבתה אפשר היה להשתמש בתבואה החדשה של אותה השנה. המנחה נקראת 'עומר' על שם כמות התבואה שהוקרבה.
המקור מהתורה
" וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם " (ויקרא כג, טו)
המצווה
- המצווה – לספור את הימים והשבועות שעברו.
- מתי – ליל ט"ז בניסן (צאת החג הראשון של פסח) עד ה' בסיון (ערב חג השבועות)
- הזמן – מיד בצאת הכוכבים. ובדיעבד יכול לספור כל הלילה עד עלות השחר.
- מי חייב – גברים מגיל 13 ומעלה.
בנוגע לנשים נחלקו (וכל אחת תנהג לפי עדתה והרב שלה):
- ספרדים – סופרות, ללא ברכה.
- אשכנזים – סופרות, עם ברכה.
נהגו לחנך את הילדים גם לספור את ספירת העומר.
כיצד
- מברכים " בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר"
- מציינים את יום הספירה, לדוגמא: "הַיּוֹם יוֹם אֶחָד לָעֹֽמֶר"
- מסיימים בציפייה לגאולה – "הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה"
- חשוב – לא לומר את יום הספירה לפני שברכנו.
אם שואלים אותנו מה הספירה היום, יש לומר כמה ספרנו אתמול. - בעמידה – יש לעמוד בזמן הברכה והספירה.
- לפני ואחרי הספירה – יש הנוהגים לומר הקדמה 'לשם יחוד' לפני הספירה.
ויש הנוהגים לומר לאחר הספירה – מזמור ס"ז בתהילים , 'אנא בכוח' ויהי רצון לתיקון המידה של אותו היום. - כל אחד ינהג לפי הנוסח בו הוא מתפלל.
משמעות הספירה
הכנה למתן תורה – כשבני ישראל יצאו ממצרים הם היו נמצאים בדרגה רוחנית מאוד נמוכה, 49 שערי טומאה.
הספירה נועדה כדי שיצאו מ-49 דרגות אלו עד שהגיעו ליום ה-50 טהורים וקדושים וקיבלו את התורה.
באופן דומה זוהי ההכנה שלנו כיום להיטהר ולקבל התורה בחג השבועות
תיקון המידות – על פי תורת הקבלה שבעת השבועות של ספירת העומר מקבילות ל-7 המידות:
חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. ובכל מידה יש את 7 המידות (חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכו').
בכל שבוע אנחנו מזככים ומטהרים את המידה באופן שלם, ובכך מכינים את עצמו לקבלת התורה.
שכח או טעה
- מי ששכח לספור בלילה – יספור במהלך היום למחרת עד השקיעה, ללא ברכה.
בלילות הבאים ימשיך לספור עם ברכה.
- מי ששכח לספור בלילה, וגם ביום למחרת – ממשיל לספור בכל הלילות, ללא ברכה.
- אדם שלא זוכר אם ספר או לא – ממשיך לספור, עם ברכה.
- טעה בספירה – אם נזכר במשך הלילה, יספור עם ברכה.
- אם נזכר במשך היום, יספור ללא ברכה ובערב ימשיך לספור כרגיל עם ברכה.
אם לא נזכר עד הלילה שלאחריו אינו יכול להמשיך לספור עם ברכה
הנהגות בימי ספירת העומר
בזמן המשנה, בימי ספירת העומר נפטרו במגיפה 24 אלף תלמידי רבי עקיבא. המגיפה נפסקה בל"ג בעומר.
זכר לפטירתם נוהגים בימי הספירה עד ל"ג בעומר בכמה מנהגי אבלות:
- לא מסתפרים, לא מתגלחים – לגבי הזמן שמותר נחלקו, וכל אחד ישאל את הרב שלו כיצד לנהוג.
- לא מתחתנים – עד ל"ג בעומר.
בקביעת זמן החתונה יש להתייעץ עם רב משום שיש בכך מנהגים שונים בכל עדה.
- ניתן לערוך 'סעודות מצווה' לבר מצווה ואירוסין אך ללא ריקודים.
- לא מברכים ברכת "שהחיינו" על פרי חדש, אלא רק בשבת. ויש הנוהגים להקל בזה.
- שמיעת מוזיקה – נוהגים לא לשמוע מוזיקה עם כלי נגינה אלא רק שירה (וואקלי) עד ל"ג בעומר.
יש שהתירו שאם נמצאים במצב נפשי לא טוב כשעצובים וכו', ניתן לשמוע מוזיקה עם כלי נגינה
כדי לצאת ממצב זה. ובכל מקרה צריך להימנע מריקוד. בכל ספק יש לשאול את הרב.
- אהבת ישראל – סיבת המגיפה הייתה 'משום שלא נהגו כבוד זה בזה' ולכן עלינו לתקן זאת על ידי
הוספה באהבת ישראל, בעזרה ובכבוד הדדי.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
