פורים

פורים חג הפורים נקבע כזיכרון לנס שקרה לעם היהודי לאחר חורבן בית ראשון, בזמן מלכות פרס והמלך אחשוורוש. המן הרשע גזר להשמיד ולהרוג את כל היהודים ביום י"ג אדר. בעקבות כך העם היהודי הוסיף בלימוד התורה, התפלל וצם. בנוסף מרדכי ואסתר המלכה פעלו רבות אצל המלך אחשוורוש ובסוף באורח נס התבטלה הגזרה. על כן בכל שנה אנו חוגגים ושמחים מאוד על הנס שקרה לעם היהודי.   חג הפורים בנוי כך:

• תענית אסתר – י"ג באדר. הזמן בו הייתה אמורה לקרות גזרת המן,

ולבסוף התהפך ליום שבו נלחמו היהודים באויביהם.

• פּוּרִים – י"ד באדר. הזמן בו חוגגים במרבית המקומות את חג הפורים.
• שׁוּשַׁן פּוּרִים – ט"ו באדר. ביום זה חוגגים בירושלים את חג פורים.

  מהות החג עלינו ללמוד מאירועי הפורים כמה דברים:

• בטחון בה' – כאשר התפרסמה גזרת המן, מרדכי חיזק את האמונה והבטחון בה' באמצעות לימוד התורה, תפילה וימי הצום שנקבעו לביטול הגזרה לבקשת אסתר המלכה.
• השתדלות – יחד עם הבטחון בה' אסתר ניצלה את מעמדה כמלכה והצליחה לשכנע את אחשוורוש לבטל את הגזרה. כך בכל מקום בו אנו נמצאים עלינו לדאוג ולשמור על העם היהודי והמשך קיומו.
• שמחה – ביטול הגזרה והניצחון הניסי הביא לשמחה גדולה. עלינו להוסיף בשמחה זו לכל השנה כולה.
• אחדות – המצוות המיוחדות לפורים מבטאות את החשיבות בשמירה על האחדות בתוך עמנו באמצעות נתינה וחסד.

  מקור שם החג שם החג פורים מגיע מהמילה הפרסית 'פּוּר' שמשמעותה 'גורל'. המן הרשע עשה גורל, כלומר הגרלה באיזה יום הוא יבצע את התוכנית שלו להרוג את היהודים. התאריך שיצא להמן הוא י"ג באדר. בסופו של דבר הפך יום זה לששון ושמחה בו אנו חוגגים את פּוּרִים.   מצוות החג בפורים יש 4 מצוות מיוחדות:

• מקרא מגילה
• משלוח מנות
• מתנות לאביונים
• משתה ושמחה

טיפ לזכור: כל המצוות מתחילות באות מ'. מקרא מגילה מגילת אסתר מתארת את נס ההצלה של עם ישראל בזמן מרדכי ואסתר.

• המצווה – לשמוע את כל קריאת המגילה, שנקראת מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף.
• מתי – קוראים את המגילה פעמיים בפורים:

1. בליל הפורים – לאחר צאת הכוכבים ותפילת ערבית.

• ניתן לקרוא במשך כל הלילה, עד זמן 'עֲלוֹת הַשַּׁחַר'.

2. ביום הפורים – בתפילת שחרית.

• ניתן לקרוא מזמן 'נֵץ הַחַמָּה' עד זמן 'שְׁקִיעַת הַחַמָּה'.
• מי שומע – כולם צריכים לשמוע את קריאת המגילה: גברים, נשים וילדים.
• היכן – עדיף לשמוע בציבור, אך אין חיוב לקרוא את המגילה במניין (עשרה אנשים)

ולכן מי שלא יכול להגיע לבית הכנסת יכול לקרוא במקום שבו הוא נמצא מתוך מגילה כשרה הכתובה על קלף ומברך את הברכות לפני קריאת המגילה.

• דגשים לקריאת המגילה
• א. כדי לקיים את המצווה צריך לשמוע את כל המגילה, ולכן חשוב לשמור על שקט בזמן הקריאה.
• ב. נהוג ללבוש בגדים חגיגיים בקריאת המגילה.

  משלוח מנות

• המצווה - להעניק לפחות משלוח 'מנות' אחד, כדי להרבות באהבה ואחדות בעמנו.

          ניתן כמובן לתת יותר ממשלוח מנות אחד, וכל המרבה הרי זה משובח.

• מה במשלוח – 2 סוגים של 'מנות' אוכל או שתיה. אפשר כמובן לשים יותר 'מנות'.
• 'המנה' צריכה להיות ראויה לאכילה או שתייה מיד, מבלי צורך לבשל או להכין.
• מי חייב לתת – גברים ונשים. איש נותן לחברו, אישה לחברתה.

  מתנות לאביונים

• המצווה – לתת מתנות לעניים בעם ישראל, כדי לעזור להם ולהרבות באחדות.
• מה נותנים – לפחות מתנה אחת ל-2 אביונים. כלומר כל אביון מקבל מתנה.
• נותנים אוכל או כסף שהם דברים המשמחים את האביון.
• זוהי מצווה חשובה מאוד וטוב להרבות בה כדי לשמח את האביונים.
• למי נותנים – לעניים. אם לא נתקלנו בעני, אפשר לתת גם לארגון צדקה שיחלק לעניים.
• מי חייב לתת – גברים (מגיל 13) ונשים (מגיל 12). וראוי שגם ילדים יתנו.
• מתי – ביום חג הפורים, עד זמן 'שקיעת החמה'.

  משתה ושמחה

• המצווה – לערוך סעודה חגיגית ושמחה כדי להודות על הנס הגדול שנעשה לנו ביום זה.
• מתי – ביום חג הפורים. יש להתחיל את הסעודה לפני זמן 'שְׁקִיעַת הַחַמָּה'.

עדיף להתחיל לאחר תפילת מנחה, כדי שלא נפסיד את זמן התפילה בגלל שמחת הסעודה.

• כיצד – מצווה לשמוח בשתיית יין בסעודה זו יותר מהרגיל, ולאכול מאכלים טעימים וחגיגיים.
• תוכן הסעודה – במהלך הסעודה יש להרבות בדברי תורה והודאה על הנס שנעשה לנו בחג הפורים.
• בשישי – כשפורים חל ביום שישי מקדימים את הסעודה לשעות הבוקר, כדי לכבד את השבת.

  מנהגי החג

• תחפושות – נוהגים להתחפש ביום הפורים מכמה סיבות:
• כדי להרבות בשמחה.
• הגורל 'התהפך' מגזירה על היהודים לניצחון גדול,

ולכן אנחנו גם 'מתהפכים' ומשתנים למשהו אחר באמצעות התחפושת.

• שמו של הקב"ה 'מסתתר' במגילה וגם אנחנו מתחפשים ומסתירים את עצמנו.
• כדי שבמצוות 'מתנות לאביונים' לא יתביישו עניים לבקש צדקה מאנשים שמכירים.
• דמי פורים – יש הנוהגים לחלק דמי פורים, כדי לחנך את הילדים בנתינת צדקה.
• אכילת 'אוזני המן' – נוהגים לאכול 'אוזני המן' בפורים. יש לכך כמה הסברים:
• במקור המאכל נקרא באידיש "כיסני פרג" (מאן-טאש), והשתנה לכיסני המן (המן-טאש)

ובעברית זה הפך לאוזן המן בשל צורתו הדומה.

• במדרש כתוב שראה המן את שלושת האבות ומיד הוא נחלש.

ולכן אוכלים מאכל שמורכב משלוש קרניים, כנגד שלושת האבות.

• ייתכן שצורתו המשולשת מקורה בכובע המשולש שנהגו ללבוש שרים באותו הזמן.

  שׁוּשַׁן פּוּרִים לאחר יום הלחימה בי"ג אדר, ביקשה אסתר המלכה מאחשוורוש לאפשר יום לחימה נוסף באויבי היהודים בעיר שׁוּשַׁן שהייתה מוקפת חומה. לכן בעיר שׁוּשַׁן חגגו את פורים ביום ט"ו באדר לאחר שסיימו להילחם והתפנו לחגוג את נס הניצחון. משום כך חז"ל קבעו שבכל הערים שהיו מוקפות חומה מזמן יהושע בן-נון יחגגו את פורים ביום ט"ו באדר. בימינו זאת העיר ירושלים. ביום זה נוהגים בהתאם למקום בו נמצאים:

• בירושלים – ביום י"ד אין אומרים תחנון, ובלילה קוראים את המגילה.

ביום ט"ו מקיימים את כל מצוות הפורים.

• בעיר 'ספק מוקפת חומה' – כמו צפת, חיפה, טבריה, לוד, עכו, יפו וחברון

יש לשאול בכל מקום כיצד לנהוג.

• עָרֵי הַפְּרָזוֹת – שהם שאר הערים, ביום ט"ו אדר:
• אין אומרים תחנון.
• נוהגים לאכול סעודה חגיגית.
• כאשר עוברים מעיר לעיר במהלך ימי הפורים, יש לשאול רב כיצד לנהוג.

  פורים משולש כאשר י"ד באדר יוצא ביום שישי – בירושלים חוגגים את חג הפורים במשך 3 ימים, ולכן מצב זה נקרא "פורים משולש". מצוות החג מתחלקות בין שלושת הימים:

• ביום שישי, י"ד אדר – קריאת המגילה, מתנות לאביונים.
• בשבת, ט"ו אדר – מוסיפים בתפילה ובברכת המזון "ועל הניסים", וקוראים הפטרה מיוחדת.
• ביום ראשון, ט"ז אדר – מחלקים משלוח מנות, עורכים סעודת משתה ושמחה.

  כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה. / abita.co.il
כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.