כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
חג הפסח
פסח הינו אחד משלושת הרגלים – סוכות, פסח, שבועות.
אנו חוגגים את חג הפסח זכר ליציאת מצרים, שבני ישראל יצאו מעבדות לחרות.
החג חל בתאריך ט"ו בניסן ונמשך 7 ימים. הוא בנוי משלושה חלקים:
- פסח – היום הראשון של החג.
- חול המועד פסח – הימים שבין היום הראשון ליום האחרון.
- שביעי של פסח – היום האחרון של החג.
שמות החג
- פסח – במכת בכורות ה' פָּסַח ודילג מעל הבתים של בני ישראל וכך הציל אותם ממכה זו.
- חג המצות – על שם המצות שאנו מצווים לאכול במשך ימי החג.
- חג החירות – החג מסמל את יציאת בני ישראל מעבדות לחירות – לחופשי.
- חג האביב – החג חל תמיד בתקופת עונת האביב.
מקור החג מהתורה
- " שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ
כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה." (דברים טז, א) - " וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח לַיהוָה.
וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חָג שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת יֵאָכֵל." (במדבר כח, טז-יז)
מהות החג
- חירות – בחג זה אנו מצווים לזכור את נס יציאת מצרים כשהפכנו מעבדים לבני חורין.
- אחדות – חג זה מסמל את האחדות בעם ישראל. האחדות מתבטאת בליל הסדר
בו נוהגים להזמין בני משפחה, ואורחים שונים כדי לקרוא את ההגדה ולשבת יחדו לסעודת החג.
עלינו לדאוג שלא נשאר אף יהודי שאין לו היכן לעשות את ליל הסדר ולקיים בכך
מצוות "הכנסת אורחים."
איסור חמץ
בחג הפסח אנו מצווים על 'איסור חמץ':
- אכילה – אסור לאכול חמץ.
- הנאה – אסור למכור, לתת לחיה או להתעסק עם חמץ.
- בל יראה ובל ימצא – אסור שיהיה ברשותנו חמץ כלל.
- "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם…" (שמות יב, יט)
- "…וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ." (שמות יג, ז)
הגדרת חמץ
קמח שעשוי מ-5 מיני דגן [ חיטה, שעורה, שיפון, שיבולת שועל, כוסמין ]
שבא במגע עם מים, ולא נאפה כולו תוך 18 דקות.
- לכן עלינו להקפיד לקנות רק מוצרים שכתוב עליהם "כָּשֵׁר לְפֶסַח".
סימון זה מראה לנו שבתהליך הייצור לא נכנס שום חמץ למוצר.
שלבים להוצאת החמץ
- בדיקה – במוצאי י"ג ניסן אנחנו בודקים שאין חמץ ברשותנו:
- מתי – בזמן 'צֵאת הַכּוֹכָבִים', לאחר תפילת ערבית
- כיצד – מניחים 10 חתיכות של חמץ עטופות בנייר במקומות שונים בבית.
עוברים עם נר ובודקים היטב בכל המקומות שאין חמץ ואוספים את 10 החתיכות שהנחנו.
- כשערב פסח חל בשבת – עושים בדיקת חמץ ביום חמישי בלילה, י"ב ניסן.
- ביטול – מיד לאחר בדיקת החמץ, אומרים את נוסח 'ביטול החמץ' הנמצא בסידור.
בפעולה הזו אנחנו מבטלים ומפקירים את החמץ שייתכן שלא הצלחנו למצוא.
- ביעור – בי"ד בניסן, ערב פסח, שורפים את החמץ.
- מתי – לאחר סוף זמן 'אכילת חמץ'. יש לבדוק את הזמן במקום בו נמצאים.
- כיצד – לוקחים את 10 חתיכות החמץ מהבדיקה בלילה יחד עם החמץ שנשאר לנו מארוחת הבוקר ושורפים את הכל. לאחר מכן אומרים את נוסח 'הביעור' המופיע בסידור.
- נשים וילדים –טוב שיאמרו כולם את נוסח 'ביטול החמץ' גם מי שלא נמצא בשריפת החמץ.
- כשערב פסח חל בשבת – עושים ביעור חמץ ביום שישי בבוקר, י"ג ניסן.
מכירת חמץ
במצב שבו יש ברשותנו חמץ שלא ניתן לשרוף אותו, אנחנו יכולים למכור אותו לגוי למהלך הפסח,
משום שהוא אינו מחויב באיסור חמץ. מיד לאחר הפסח נקנה ממנו את החמץ בחזרה.
כיצד
- שמים את החמץ במקום מוגדר וסגור.
- מסמנים את המקום על ידי מדבקה וכותבים 'מכור לגוי'.
- אסור לפתוח את המקומות המסומנים במהלך הפסח.
- הולכים לרב ורושמים את כל המקומות בהם יש חמץ שאנו רוצים למכור.
- ניתן למלא את טופס המכירה גם באינטרנט.
- מתי – עד יום י"ד ניסן בבוקר, אך עדיף להקדים בכמה ימים.
המצה
- מרכיבים – קמח מחמשת מיני דגן, מים.
- זמן הכנה – עד 18 דקות! מהרגע בו הקמח והמים נפגשים עד סיום האפייה.
- מדוע אוכלים – בני ישראל יצאו במהירות ממצרים, והבצק שהיה להם לא הספיק לתפוח.
לכן אפו מצות.
- מסמלת – ענווה וביטול. כמו המראה הדק שלה, שלא מתנפח כמו החמץ.
מצוות אכילת מצה
- מי חייב – גברים (מגיל 13), נשים (מגיל 12). יש להשתדל שכולם כולל הילדים יקיימו את המצווה.
- מתי – בליל הסדר.
- כמות – לפחות 'כְּזַיִת' מצה. ('כְּזַיִת' = 27 גרם)
יש להשתדל לאכול את ה-'כְּזַיִת' ממצה שמורה, שנעשתה בעבודת יד.
ערב פסח
- תענית בכורות – צום זה הוא זכר לנס שנעשה במכת בכורות כאשר בכורי מצרים נהרגו, ובכורי ישראל ניצלו. כיום נוהגים להקל בצום זה ולערוך או להשתתף ב"סיום מסכת" לאחרת תפילת שחרית.
כל מי שהוא בן בכור מעל גיל 13 חייב בכך, או אבא שאינו בכור ויש לו בן בכור שלא הגיע לגיל 13.
- מפסיקים לאכול חמץ – יש לבדוק את הזמן במקום בו נמצאים.
בסיום האכילה יש לשטוף היטב את הפה והידיים ולנער את הבגדים שלנו.
- כשערב פסח חל בשבת – מפסיקים לאכול ביום שבת בבוקר, י"ד ניסן.
- שריפת חמץ – שורפים את החמץ מהבדיקה שערכנו.
- הכנות לליל הסדר – מסדרים, מנקים ומבשלים לקראת ליל הסדר.
- מנוחה – יש להשתדל לנוח ככל האפשר כדי שנוכל להיות ערניים בליל הסדר.
- אכילה – יש להקפיד שלא להרבות באכילה, כדי שיהיה לנו תיאבון לסעודת החג.
לא אוכלים מצה בערב פסח, כדי שיהיה לנו תיאבון ותענוג לאכילת המצה בליל הסדר.
- סדר קורבן פסח – לאחר תפילת מנחה, נוהגים לקרוא את 'סדר קורבן נפסח'
זכר למה שהקריבו בבית המקדש. הנוסח נמצא בסידור.
הדלקת נרות
- מדליקים בערב החג הראשון, ובערב החג האחרון – שביעי של פסח.
- מדליקים את הנרות בכניסת החג.
- נוהגים לתת כמה מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות.
- מברכים שתי ברכות:
-
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
- אם חל בשבת אומרים בברכה הראשונה: …לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם טוֹב.
כשערב פסח חל בשבת
- סעודות שבת
- אוכלים אוכל כשר לפסח, רצוי בכלים חד פעמיים.
- משתדלים לאכול לחם רק בתחילת הארוחה ומנערים היטב את הבגדים.
- סוף זמן אכילת חמץ – יש לבדוק בכל מקום את הזמן המדויק.
- שאריות החמץ – מפוררים את החמץ שנשאר ומשליכים לשירותים.
יש לנקות היטב את הבגדים, הפה, ולטאטא את הבית היטב (את המטאטא לשים עם כלי החמץ). - ביטול החמץ – קוראים את נוסח הביטול בזמן המתאים בכל מקום.
- הכנות לליל הסדר – אין לעשות הכנות לליל הסדר בשבת.
- הדלקת נרות – אומרים קודם "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" ואז מברכים ומדליקים.
- קידוש – בצאת השבת כשנכנס החג הקידוש נערך בסדר הבא:
יין, קידוש, נר, הבדלה בין קודש לקודש, שהחיינו. [יקנה"ז]
ליל הסדר
- מדוע – אנו מצווים לספר על הניסים שקרו לנו בלילה שבו יצאנו ממצרים,
ולכן בכל שנה אנו מתאספים בלילה זה ומספרים על הנס מתוך ההגדה.
- מתי – בליל ט"ו ניסן
- בחו"ל – עורכים פעמיים את ליל הסדר, בליל ט"ו ולמחרת בליל ט"ז.
- מי משתתף – כולם: גברים, נשים וילדים.
- הכנסת אורחים – עלינו לדאוג שלא נשאר אף יהודי שאין לו היכן לעשות את ליל הסדר
ולקיים בכך מצוות "הכנסת אורחים". - קערת ליל הסדר – מסדרים 3 מצות וקערה עם זרוע, ביצה, מרור, חרוסת, כרפס וחזרת.
קערה זו תלווה אותנו במהלך כל ליל הסדר.
ארבע כוסות
- המצווה – שתיית ארבע כוסות יין במהלך ליל הסדר.
ניתן לשתות גם יין מתוק (מיץ ענבים). - מדוע – כנגד ארבעה לשונות של גאולה: וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי
- כמות – בכל כוס צריך להיות לפחות 'רביעית' יין. (רביעית = 86 מ"ל, כחצי כוס חד פעמית)
- כיצד – יש להשתדל לשתות כל אחת מהכוסות בבת אחת.
- מי חייב – גברים, נשים, וילדים.
- הֲסָבָה – יש לשתות את הכוסות כשהגוף מוטה לצד שמאל.
סימני הסדר
- קָדֵשׁ – אומרים את נוסח הקידוש. זוהי הכוס הראשונה.
- וּרְחַץ – נוטלים ידיים, ללא ברכה.
- כַּרְפַּס – טובלים במי מלח ואוכלים חתיכת סלרי / בצל / תפוח אדמה (לפי המנהג)
- יַחַץ – חוצים את המצה האמצעית ל-2 חלקים. את החלק הגדול נשמור לאפיקומן.
- מַגִּיד – קוראים את ההגדה. בסיום שותים כוס שנייה.
- רָחְצָה – נוטלים שוב את ידיים עם ברכה.
- מוֹצִיא – מברכים ברכת 'הַמּוֹצִיא'
- מַצָּה – מברכים על 'אֲכִילַת מַצָּה' ואוכלים לפחות "כזית" מצה.
- מָרוֹר – מברכים על 'אֲכִילַת מָרוֹר' ואוכלים "כְּזַיִת" חסה / שורש חזרת, טבולה בחרוסת.
- כּוֹרֵךְ – אכילת המרור והמצה כשהם כרוכים ביחד.
- שֻׁלְחַן עוֹרֵךְ – אוכלים את סעודת החג.
- צָפוּן – מוציאים את האפיקומן ואוכלים אותו. יש לסיים את אכילתו לפני זמן חצות הלילה.
- בֵּרַךְ –אומרים את "ברכת המזון". בסיום שותים כוס שלישית.
- הַלֵּל נִרְצָה – אומרים את פסוקי ההלל כפי שמופיע בהגדה. בסיום שותים כוס רביעית.
חול המועד פסח
אלה הם הימים שבין החג הראשון לחג האחרון.
הם אמנם ימי חול אך נמצאים בין המועדים ולכן נקראים כך.
בימים אלה צריכים לחגוג ולהרבות בשמחה, וכל המלאכות לצורך כך מותרות.
- לא מניחים תפילין, אך לובשים טלית.
- מצווה לשמח ולכבד את הזמן בלבוש חגיגי וסעודות חגיגיות.
- משתדלים להרבות בלימוד התורה.
- נוהגים לעלות לרגל לכותל המערבי – זכר למצוות 'עליה לרגל' בזמן בית המקדש.
מלאכות אסורות בחול המועד
חכמים תקנו שיש מלאכות שלא עושים כדי להיות פנויים לשמחת החג:
- לא עוסקים במסחר, קניה ומכירה– מלבד לצורך החג.
- לא מכבסים בגדים, אלא רק לתינוקות או לכלוך מיוחד.
- לא מסתפרים או גוזזים ציפורניים.
- לא כותבים אלא אם הדבר יישכח או שנפסיד בגלל זה דבר.
דבר האבד
כל מלאכה שאם לא נעשה אותה ב'חול המועד' ויגרם כתוצאה מזה הפסד בכסף או בצורה אחרת,
נקראת 'דבר האבד' – ומותר לנו לעשות את המלאכה הזאת ב'חול המועד'.
שביעי של פסח
זהו היום האחרון של חג הפסח, ובו התרחש נס 'קריעת ים סוף'.
-
- ליל 'שביעי של פסח' – נוהגים להיות ערים בלילה וללמוד תורה, משום שבזמן זה התחיל הנס של קריעת ים סוף עם רוח חזקה שהגיעה לבקוע את הים. הלימוד בלילה זה נועד כדי לחזק את האמונה בה' כפי שהיה בזמן הנס.
- סעודת משיח – בקהילות רבות נוהגים לערוך סעודה לאחר תפילת מנחה של החג, כפי שביקש 'הבעל שם טוב'. משום שבזמן זה ישנו גילוי של משיח בעולם, ומתאים ביותר לבקש על הגאולה השלימה. נוהגים לאכול מצות ולשתות ארבע כוסות של יין.
- אחרון של פסח – בחו"ל חוגגים יום נוסף שנקרא בשם 'אחרון של פסח'.
צאת החג
- הבדלה – בצאת החג עורכים הבדלה. (וכן בצאת החג הראשון)
- חמץ – יש להמתין כמה דקות עד אכילת חמץ, משום שהרב הולך לקנות בחזרה את החמץ מהגוי.
צריך להיזהר לא לאכול חמץ במקומות שיש עדיין כלים כשרים לפסח.
- אִסְרוּ חַג – היום שלאחר 'שביעי של פסח'. בזמן בית המקדש היו נוהגים להישאר יום נוסף בירושלים ולהמשיך לחגוג את החג. לכן קבעו חז"ל לציין זאת גם בימינו:
- נוהגים לערוך ארוחה חגיגית.
- לא אומרים את פרקי הַתַּחֲנוּן בתפילה.
- לא צמים ביום זה.
- הַמִּימוּנָה – במוצאי שביעי של פסח נוהגים לחגוג בקהילות רבות את המימונה בשירים ומאכלים מתוקים. הַמִּימוּנָה מסמלת את האמונה והציפייה לגאולה עוד בחודש ניסן.
- חמץ ש"עבר עליו הפסח" – חמץ שהיה בבעלות של יהודי במהלך ימי הפסח, אסור לאכול או להנות ממנו גם לאחר הפסח. ולכן כשהולכים לקנות חמץ לאחר פסח יש לבדוק:
- שיש למוכר תעודה על 'מכירת חמץ'.
- אם מדובר בלחם ודברי מאפה – לבדוק שהוא נאפה לאחר הפסח.
פסח כשר ושמח!
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
- מצגת על תקציר חג הפסח
- דפי עבודה על תקציר חג הפסח
- דפי צביעה על תקציר חג הפסח
- תפזורות על תקציר חג הפסח
- שאלות על תקציר חג הפסח
- משחקים על תקציר חג הפסח
- סרטונים על תקציר חג הפסח
- שירים על תקציר חג הפסח
- לומדים לצייר על תקציר חג הפסח
- דפי קריאה על תקציר חג הפסח
- יצירה על תקציר חג הפסח
- לוח תוכן על תקציר חג הפסח
- מדרש תמונה על תקציר חג הפסח
- משחקים על תקציר חג הפסח
- סיכום על תקציר חג הפסח
1/
