כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
צום גדליה
צום גדליה הוא יום תענית ציבור שחל ב-ג' בתשרי,
זכר ליום שבו נרצח גדליה בן אחיקם, ולצרות שאירעו לעם ישראל בעקבות כך.
צום זה הוא אחד מארבעת הצומות לזכר חורבן בית המקדש,
ונקרא 'צום השביעי' משום שחל בחודש תשרי.
כאשר הצום חל בשבת הוא נדחה ליום ד' בתשרי.
רקע היסטורי
לאחר כיבוש ממלכת יהודה וחורבן בית המקדש הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל, הוא מגלה את רוב העם ובמיוחד את מנהיגיו לבבל, ומשאיר כמות קטנה של יהודים בישראל כדי שהארץ לא תהיה שוממה.
נבוכדנצר ממנה את גדליה בן אחיקם לשליט על קבוצת היהודים שנשארה בארץ, אשר כעת צריכים לשלם מיסים לנבוכדנצר. גדליה משכנע את הנשארים לצאת לכרמים ולשדות ולהתחיל לחזור לחיים רגילים עד כמה שאפשר.
לגדליה קמים מתנגדים בעם היהודי אשר אינם מרוצים משיתוף הפעולה של גדליה עם נבוכדנצר.
בראש המתנגדים עומד ישמעאל בן נתניה, אשר יחד עם מלך בני עמון מתכננים להרוג את גדליה.
משלחת ובראשם יוחנן בן קורח באים לגדליה ומזהירים אותו מפני התכנית להרוג אותו,
אך הוא מסרב להאמין שיהודים יכולים לפגוע ביהודים אחרים ועוד לאחר חורבן בית המקדש.
ביום השני של ראש השנה, רוצח ישמעאל בן נתניה את גדליה בן אחיקם.
מעשה זה גורם לסיום מלכות בית יהודה, והיהודים שנשארו בירושלים מתפזרים בארץ וחלק מהם בורח למצרים.
זכר לכך קבעו חז"ל יום צום למחרת ראש השנה, ביום ג' בתשרי.
מהות יום צום
יום צום נקבע זכר למאורע שהתרחש לעם היהודי.
זהו זמן מיוחד שמטרתו לגרום לנו להתבונן במעשינו, לעשות תשובה ולהוסיף במעשים טובים.
כפי שכותב הרמב"ם: " יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן,
כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב". (הלכות תעניות ה,א)
זמני הצום
- התחלת הצום – בזמן "עֲלוֹת הַשָּׁחַר"
- סיום הצום – בזמן "צֵאת הַכּוֹכָבִים"
מי חייב לצום
- גבר – מגיל 13 ומעלה
- אישה – מגיל 12 ומעלה
נשים בהריון, נשים מניקיות ואנשים שקשה להם לצום מסיבה בריאותית
עליהם לשאול רב שיחליט כיצד עליהם לנהוג.
דגשים לצום
- אסור לאכול ולשתות.
- צדקה – נוהגים להרבות בצדקה ביום צום.
הוספות בתפילה
ביום זה כמו בשאר הצומות מוספים בתפילה את הדברים הבאים:
- בשחרית
- בתפילת עמידה – אשכנזים: החזן מוסיף ברכת עֲנֵנוּ.
ספרדים: גם היחיד מוסיף ברכת עֲנֵנוּ. - אומרים "סְּלִיחוֹת", לאחר תחנון.
- קוראים בתורה – את קריאת "וַיְחַל מֹשֶׁה".
- במנחה
- בתפילת עמידה – הציבור מוסיף ברכת עֲנֵנוּ , בברכת שומע תפילה.
- קוראים בתורה – קריאת "וַיְחַל מֹשֶׁה". אשכנזים: מוסיפים הפטרה "דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ".
- צדקה – יש הנוהגים לתת צדקה לפני תפילת המנחה כערך הסעודות שלא אכלנו ביום הצום.
- עשרת ימי תשובה – בנוסף יש להוסיף את כל ההוספות בתפילה הנהוגים בעשרת ימי תשובה.
שאלות ותשובות
- שאלה: בטעות שכחתי מהצום ואכלתי, מה עושים ?
תשובה: ממשיכים לצום עד צאת הצום.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
1/
