כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
י"ז בתמוז -סיכום
י"ז (שִׁבְעָה עָשָׂר) בתמוז הוא יום תענית ציבור, שנקבע בשל חמישה מאורעות קשים שחלו ביום זה.
ביום זה מתחילים ימי בין המיצרים עד לתשעה באב, חורבן בית המקדש.
צום זה נקרא גם הצום הרביעי, משום שהוא חל בתמוז, החודש הרביעי לפי סדר החודשים בתורה.
5 המאורעות שחלו ב-י"ז בתמוז
- נשתברו הלוחות – יום לאחר מתן תורה, בתאריך ז' בסיון, עלה משה רבנו להר סיני כדי ללמוד מאלוקים את מצוות התורה וכדי לקבל את לוחות הברית.
לפני עלייתו להר, אמר משה לעם ישראל כי הוא יחזור עוד 40 ימים שלמים.
בני ישראל טעו בחישוב הימים, וכשראו שמשה לא מגיע, וכן הראה להם השטן שמשה נפטר,
חטאו ישראל ביצירת עגל הזהב. למחרת, בשבעה עשרה בתמוז, כשירד משה מהר סיני וראה את העם חוגג סביב עגל הזה, הוא שבר את לוחות הברית לעיני כל העם.
- בטל התמיד – נבוכדנצר מלך בבל שלח את צבאו לכבוש את ירושלים ובית המקדש הראשון.
לאחר מצור קשה נפרצו חומות העיר וצבא בבל התקדם לעבר בית המקדש, אך הכוהנים התבצרו בו ושמרו על המשך סדר העבודה הרגיל בבית המקדש, עד שבשבעה עשר בתמוז נגמר מלאי הכבשים להקרבת קורבן התמיד, הקורבן שהיו מקריבים בכל יום, כבש אחד בבוקר וכבש אחד בין הערביים.
- שריפת התורה – בסוף ימי בית שני, שלטו הרומאים בארץ והתעללו ביהודים. כ-16 שנה לפני חורבן הבית התפתחו קרבות בין מספר יישובים יהודיים לבין הרומאים. במהלך קרבות אלו, בשבעה עשר בתמוז, קצין צבא רומאי בשם אפוסטומוס הרשע קרע ספר תורה והשליך את יריעות הספר לאש.
- העמיד צלם בהיכל – באותו יום ששרף אפוסטומוס הרשע את ספר התורה, הוא אף הציב בבית המקדש פסל של עבודת אלילים כדי להשפיל את היהודים.
- הובקעה העיר – בימי בית שני הרומאים עשו מצור על ירושלים, ובשבעה עשר בתמוז, בהנהגת טיטוס פלביוס הרשע, הם שברו את חומות ירושלים והתקדמו לעבר בית המקדש, עד לחורבן בתשעה באב.
- למרות שחומת ירושלים בבית ראשון נבקעה בט' בתמוז, אנחנו מציינים את תאריך בקיעת החומה של הבית השני, משום שחורבן זה קרוב אלינו יותר.
לפי התלמוד הירושלמי גם בקיעת החומה של בית ראשון קרתה בי"ז בתמוז ומרוב הצרות טעו בחישוב הזמן.
מהות יום צום
יום צום נקבע זכר למאורע שהתרחש לעם היהודי.
זהו זמן מיוחד שמטרתו לגרום לנו להתבונן במעשינו, לעשות תשובה ולהוסיף במעשים טובים.
כפי שכותב הרמב"ם: " יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן,
כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב". (הלכות תעניות ה,א)
זמני הצום
- התחלת הצום – בזמן "עֲלוֹת הַשָּׁחַר"
- סיום הצום – בזמן "צֵאת הַכּוֹכָבִים"
מי חייב לצום
- גבר – מגיל 13 ומעלה
- אישה – מגיל 12 ומעלה
נשים בהריון, נשים מניקיות ואנשים שקשה להם לצום מסיבה בריאותית
עליהם לשאול רב שיחליט כיצד עליהם לנהוג.
דגשים לצום
- אסור לאכול ולשתות.
- צדקה – נוהגים להרבות בצדקה ביום צום.
הוספות בתפילה
ביום זה כמו בשאר הצומות מוספים בתפילה את הדברים הבאים:
בשחרית
- בתפילת עמידה – אשכנזים: החזן מוסיף ברכת עֲנֵנוּ.
ספרדים: גם היחיד מוסיף ברכת עֲנֵנוּ.
- אומרים "סְּלִיחוֹת", לאחר תחנון.
- קוראים בתורה – את קריאת "וַיְחַל מֹשֶׁה".
במנחה
- בתפילת עמידה – הציבור מוסיף ברכת עֲנֵנוּ , בברכת שומע תפילה.
- קוראים בתורה – קריאת "וַיְחַל מֹשֶׁה". אשכנזים: מוסיפים הפטרה "דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ".
- צדקה – יש הנוהגים לתת צדקה לפני תפילת המנחה כערך הסעודות שלא אכלנו ביום הצום.
שאלות ותשובות
- שאלה: בטעות שכחתי מהצום ואכלתי, מה עושים ?
תשובה: ממשיכים לצום עד צאת הצום.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
1/