כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
צום עשרה – בטבת סיכום
עשרה בטבת הוא יום תענית ציבור לזכר היום בו החל המצור על ירושלים בזמן בית המקדש הראשון.
בעשרה בטבת, נבוכדנצר מלך בבל הגיע עם צבאו לעיר ירושלים והטיל עליה מצור. המצור נמשך שנתיים וחצי ולאחריהם הצליח צבא בבל ובראשו נבוזראדן, לפרוץ את חומות ירושלים.
זה היה השלב הראשון בתהליך החורבן של בית המקדש הראשון.
תהליך חורבן בית המקדש הראשון
- י' טבת – המצור על חומות ירושלים.
- ט' תמוז – נבקעו חומות ירושלים. [ י"ז תמוז – נבקעה חומת ירושלים בזמן הבית השני ]
- ט' אב – נחרב ונשרף בית המקדש הראשון. [ גם בית המקדש השני נחרב בתאריך זה ]
לאחר החורבן רוב היהודים בארץ ישראל הוגלו לבבל.
מקור המצור בתנ"ך
" …בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ
דָּיֵק (מגדל) סָבִיב. וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר…. וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ " ( מלכים ב, כה, א-ג)
מהות יום צום
יום צום נקבע זכר למאורע שהתרחש לעם היהודי.
זהו זמן מיוחד שמטרתו לגרום לנו להתבונן במעשינו, לעשות תשובה ולהוסיף במעשים טובים.
כפי שכותב הרמב"ם: " יש ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן,
כדי לעורר הלבבות לפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זיכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזיכרון דברים אלו נשוב להיטיב". (הלכות תעניות ה,א)
הימים הסמוכים לעשרה בטבת
בימים הסמוכים לעשרה בטבת היו מאורעות קשים לעם ישראל, והצום נועד גם לאותם מאורעות. בסליחות שאומרים ביום הצום מזכירים את שלושת הדברים שקרו באותם ימים:
- ח' בטבת – תרגום התורה ליוונית. מכאן התחילו לפרש ולהשתמש בתורה בצורה לא ראויה.
- ט' בטבת – מת עזרא הסופר, שהיה חכם מאוד בדורו.
עליו נאמר שאם לא משה, הוא היה צריך לקבל את התורה.
- י' טבת – המצור על ירושלים.
זמני הצום
- התחלת הצום – בזמן "עֲלוֹת הַשָּׁחַר"
- סיום הצום – בזמן "צֵאת הַכּוֹכָבִים"
מי חייב לצום
- גבר – מגיל 13 ומעלה
- אישה – מגיל 12 ומעלה
נשים בהריון, נשים מניקיות ואנשים שקשה להם לצום מסיבה בריאותית
עליהם לשאול רב שיחליט כיצד עליהם לנהוג.
כשהצום חל בשישי
בשונה משאר הצומות כאשר צום עשרה בטבת חל ביום שישי
לא דוחים אותו וצמים ביום שישי. דבר זה קורה פעם בכמה שנים.
- זמני ההתחלה וסיום הצום זהים ליום רגיל.
- נוהגים להקדים את תפילת המנחה.
- יש לשתות ולאכול לאחר הקידוש בערב שבת.
דגשים לצום
אסור לאכול ולשתות.
צדקה – נוהגים להרבות בצדקה ביום צום.
הוספות בתפילה
ביום זה כמו בשאר הצומות מוספים בתפילה את הדברים הבאים:
- בשחרית
- בתפילת עמידה – אשכנזים: החזן מוסיף ברכת עֲנֵנוּ.
ספרדים: גם היחיד מוסיף ברכת עֲנֵנוּ. - אומרים "סְּלִיחוֹת", לאחר תחנון.
- קוראים בתורה – את קריאת "וַיְחַל מֹשֶׁה".
במנחה
- בתפילת עמידה – הציבור מוסיף ברכת עֲנֵנוּ , בברכת שומע תפילה.
- קוראים בתורה – קריאת "וַיְחַל מֹשֶׁה". אשכנזים: מוסיפים הפטרה "דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ".
- צדקה – יש הנוהגים לתת צדקה לפני תפילת המנחה כערך הסעודות שלא אכלנו ביום הצום.
יום הקדיש הכללי
הרבנות הראשית לישראל קבעה את יום עשרה בטבת כיום מיוחד לאמירת קדיש
עבור כל מי שנספה בשואה ויום מותו לא ידוע. הוא נקרא בשם "יום הקדיש הכללי".
שאלות ותשובות
- שאלה: בטעות שכחתי מהצום ואכלתי, מה עושים ?
תשובה: ממשיכים לצום עד צאת הצום.