כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
פרשת בא – סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה
המכה השמינית – ארבה
בפרשה הקודמת מספר על 7 המכות הראשונות שבאו על מצרים, אך פרעה עדין לא נכנע.
משה רבנו ממשיך להזהיר את פרעה שאם לא ישלח את עם ישראל, ה' ימשיך להכות את מצרים. פרעה מציע שרק הגברים יצאו, אך משה ואהרן לא מסכימים. הם דורשים שכלם יצאו.
על פי צווי ה' משה מרים את ידו, ורוח חזקה מביאה אתה כמויות רבות של ארבה (סוג של חגב).
הארבה אוכל את כל העשבים הרכים שנשארו מהברד. הארבה כל כך רב, עד שמסתיר את אור השמש. פרעה קורא למשה ואהרן ומבקש מהם שהמכה תפסק.
לאחר שהארבה מסתלק, ה' שוב מחזק את לב פרעה והוא מסרב לשלח את העם.
המכה התשיעית – חשך
משה מרים את ידו לעבר השמים, ובכל ארץ מצרים נהיה חשך כבד. לאחר 3 ימים, החשך גובר יותר והמצריים אינם מסגלים לזוז מעצמת החשך. המכה פוגעת רק במצריים וליהודים יש אור. לאחר מכת החשך פרעה מציע שהוא יתן לכל העם לצאת, בתנאי שהבהמות שלהם ישארו במצרים. משה לא מסכים לכך, ואומר לפרעה שהוא עוד יביא להם בהמות לזבח לה' כשיצאו ממצרים.
בשורת הגאלה
ה' מודיע למשה שהוא עומד להביא על מצרים את המכה האחרונה והקשה – מכת בכורות, ולאחר מכן עם ישראל יצאו ברכוש רב ממצרים. בנוסף ה' אומר למשה שיבקש מעם ישראל לשאול מהמצריים את כלי הכסף והזהב הנמצאים ברשותם קדם צאתם ממצרים.
משה וישראל מוצאים חן בעיני המצריים, והם מוכנים לתת להם את כליהם.
משה מזהיר את פרעה מפני מכת בכורות ומסביר לו שכל בכורי מצרים כולל בכורי הבהמות ימותו בלילה אחד. פרעה מתמלא בכעס ומגרש את משה ואהרן. פרעה מזהיר אותם שאם יבואו אליו שוב הוא יהרג אותם.
מצות קדוש החדש
ה' קובע את חדש ניסן כראשון למנין חדשי השנה. ה' ממשיך ומצוה את משה ואהרן, שכל תחלת חדש, כאשר יראו בני ישראל את הירח מתחדש, עליהם לקבע את יום זה כראש חדש.
מצות קרבן פסח
ה' מצוה את משה ואהרן, להקריב קרבן כשיצאו ממצרים. לשם כך עליהם להכין עז או כבש זכר שגילו עד שנה. לאחר השחיטה לקחת מדם הבהמה ולמרח בפתח הבית, לאכלו צלוי עם מצות ומרור (עשב מר) בליל ט"ו בניסן. כאשר ה' יכה את בכורי מצרים, הדם על הפתח ישמש כסימן לא לפגע ביושבי הבית. הקרבן יקרא 'פסח' על שם הפסיחה והדלוג מעל בתי ישראל.
חג המצות
ה' מצוה שבכל שנה ביום הזה לאחר יציאת מצרים יקריבו את קרבן הפסח, ויחגגו שבעת ימים זכר לנס היציאה ממצרים. בחג המצות יהיה אסור להשאיר חמץ בבית וכמובן לא לאכל חמץ. משה מוסר את צווי ה' לעם. בנוסף מצוה עליהם משה, שבלילה זה – ליל ט"ו בניסן,
לא לצאת מפתח הבית, כדי שמכת בכורות חלילה לא תפגע בהם. בני ישראל מקימים את כל מה שנצטוו.
מכת בכורות ויציאת מצרים
בליל ט"ו ניסן בחצות הלילה, כל בכורי מצרים מתים. גם בבתים שאין בהם בכור, הגדול שבבית מת. אבל כבד בכל מצרים. פרעה מרב פחד, מחפש את משה ואהרן. הוא מבקש שכל עם ישראל יצאו ממצרים בהקדם האפשרי. המצריים מזרזים את בני ישראל לצאת ממצרים מכיון שחששו שהם כלם הולכים למות. ישראל אינם מספיקים לתת לבצק שהכינו לצידה לדרך לתפח. בני ישראל יוצאים ברכוש רב ממצרים, הם כוללים כ- 600,000 גברים, ועוד מתוספים אליהם ערב-רב שהתגירו.
מצות בכורות
לזכר הנס שבכורי ישראל לא נפגעו במכת בכורות, ה' מצוה על בני ישראל שכל הבכורים באדם ובבהמה יהיו קדושים. את קדשת הבכורים שבאדם יהיה צריך לפדות בכסף, ולתת את הכסף לכהן. את בכורי הבהמות הטהורות יקריבו לה'. את בכור החמור שאי אפשר להקריב יפדו בשה, או שיערפו אותו.
מצות תפלין
ה' מצוה את עם ישראל במצוה נוספת זכר ליציאת מצרים – מצות תפלין. המצוה היא לקחת פרשיות מהתורה ולהכניסם בבתים מיחדים. את הבתים יהיה מצוה להניח על גבי היד החלשה ועל גבי הראש.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
