כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
פרשת אחרי מות – סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה
איסור כניסה לקודש הקודשים
ה' מצווה את משה להזהיר את אהרן שלא להיכנס למקום הקדוש ביותר במשכן, לקודש הקודשים, כדי שלא ימות כמו שמתו 2 בניו – נדב ואביהוא.
עבודות יום הכיפורים
הזמן היחיד שיהיה מותר לכהן הגדול להיכנס לקודש הקודשים, הוא ביום הכיפורים.
ה' מפרט את סדר העבודה של הכהן הגדול ביום כיפור:
הכהן הגדול פושט את שמונת הבגדים שלו, איתם הוא עובד כל השנה, ולובש ארבעה בגדים, כמו הבגדים של הכהנים הפשוטים. לפני שהוא לובש את הבגדים, הוא טובל במקווה.
הכהן הגדול לוקח פר אחד, שם עליו את שתי ידיו ומתוודה על החטאים שלו ושל משפחתו.
2 השעירים
הכהן הגדול לוקח שני שעירים (עיזים), ועושה הגרלה. הוא לוקח שני פתקים בידיו, ומניח כל פתק על שעיר אחר. את השעיר שבפתק שלו כתוב "להשם" – הכהן הגדול יקריב בהמשך על המזבח. השעיר שבפתק שלו כתוב "לעזאזל", נשאר חי בינתיים, עד שיקחו אותו אל הר הנמצא במדבר.
שחיטת הפר
אחרי שהכהן עושה את ההגרלה על העיזים, הוא שוב מניח את ידיו על הפר ומתוודה, והפעם גם על העבירות של כל הכהנים. אחר כך הוא שוחט את הפר, בצורה כזו שהדם ישפך לכלי מיוחד.
את הכלי עם הדם הוא נותן לכהן אחר שישמור עליו, כדי שהדם לא יקרש (יתייבש).
הקטורת
הכהן הגדול לוקח מחתה, ושם בה גחלים ממזבח הנחושת. בידו השנייה הוא לוקח כף עם קטורת, והולך לקודש הקדשים, שם הוא מקטיר את הקטורת על הגחלים.
עבודות הדם
לאחר מכן, הכהן הגדול לוקח את הכלי עם הדם של הפר מהכהן ששמר עליו, ונכנס לקודש הקדשים. שם הוא מזה (משפריץ) מהדם שמונה פעמים, ויוצא ומניח את הכלי במקום מיוחד לכך.
כעת הוא הולך לשחוט את השעיר שבפתק שלו נכתב "להשם", וגם את הדם שלו הוא לוקח לקודש הקדשים ומזה שמונה פעמים.
בזמן שהכהן הגדול עובד בקודש הקדשים, כולם צריכים לצאת מאוהל מועד.
הכהן הגדול יוצא מקודש הקדשים, ומזה שוב מהדם של הפר, הפעם על הפרוכת של קודש הקדשים מבחוץ, וכך גם מהדם של השעיר. לאחר מכן הוא מערבב את הדם של הפר והשעיר ביחד, ומזה ממנו על מזבח הזהב שבפנים.
השעיר לעזעזל
אחרי שהכהן מסיים עם הדם, הוא יוצא, מניח את ידיו על השעיר שהולך להישלח לעזאזל, ומתוודה על העבירות של כל עם ישראל. שליח מיוחד לוקח את השעיר לקצה הר במדבר אשר ממנו יזרק השעיר לתהום.
המשך העבודה במקדש
לאחר שהשעיר נשלח לעזאזל, הכהן הגדול טובל שוב במים ומחליף את בגדיו, מארבעת בגדי הלבן שלבש קודם, לשמונת בגדי הכהן הגדול. הוא מקריב את קורבנות העולה שלו ושל כל העם.
השליח שלקח את השעיר לעזאזל, צריך לכבס את בגדיו ולטבול, לפני שהוא חוזר למחנה ישראל.
יום הכיפורים
ה' מצווה לקבוע את יום י' בתשרי ליום כיפור בכל דור ודור. הכהונה הגדולה תעבור מאב לבן, ובכל דור הכהן הגדול יעשה את עבודת היום הקדוש. ביום זה מצווה להתענות ואסור לעשות מלאכה. זהו יום קדוש שבו ה' מכפר על העבירות שבין אדם לה'.
שחוטי חוץ
אסור להקריב קורבנות מחוץ למקדש, כדי שלא יקרה מצב שיקריבו לעבודה זרה, אלא רק לה'.
דיני הדם
אסור לאכול דם, משום שבדם נמצאת הנפש ומקור החיים של האדם.
זו גם הסיבה שה' מצווה להזות את דם הקרבנות על המזבח, כדי שנפש הבהמה תכפר על נפש האדם שחטא.
בנוסף לאיסור האכילה ה' מצווה שכאשר שוחטים חיות או עופות לאכילה, צריך לכסות את הדם בעפר.
טומאת נבילה
אדם שאכל נבלה (בעל חי שמת) או טריפה (בעל חי שחיה אחרת טרפה אותו), הוא טמא
ולכן גם הבגדים שלו טמאים ואסור לו להיכנס למקומות קדושים, ולאכול דברים קדושים כמו קורבנות, עד שיטבול במקווה שיהיה טהור.
איסורי עריות
ה' אומר למשה שימסור לעם ישראל, שעליהם לקיים את מצוות ה' ולא להתנהג כמו המצריים שמשם הם הגיעו, ולא כמו הכנענים הנמצאים בארץ אליה הם נכנסים.
ה' אוסר להתחתן עם קרובי משפחה, כמו אמא, אחות, בת ועוד.
ה' מזהיר שוב שלא להתנהג בצורה רעה כמו שאר האומות, ובזכות כך הם יזכו לגור בארץ ישראל.