כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
פרשת בחוקתי – סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה
ברכות לשומרי המצוות
ה' מבטיח לעם ישראל, שאם הם ישמרו ויקיימו את התורה והמצוות ה' יתן להם הרבה ברכות.
הגשם ירד בזמן, השדות יצמיחו הרבה תבואה ופירות טובים וטעימים יגדלו על העצים.
יהיה שלום ובטחון, וחיות טורפות לא יסתובבו בארץ.
עם ישראל ינצח במלחמות, וכל לוחם יגרום לפחד גדול אצל הרבה אויבים.
העם יתרבה ויגדל, בית המקדש יבנה, ותשרה שכינתו של ה' על ישראל בגלוי.
ה' מזכיר את הניסים הגדולים שעשה ביציאת מצרים, ושהכניס אותנו בטוחים ורגועים לארץ ישראל. משום כך עלינו להאמין שבכוחו לקיים את כל הברכות שהבטיח.
קללות ותוכחות
אם ישראל לא יקיימו את המצוות וילכו בדרך התורה, יבואו עליהם עונשים רבים חס ושלום:
מחלות שגורמת לצער רב כמו חרדה, שפחת וקדחת.
האויבים ינצחו במלחמות, ישלטו ויאכלו את התבואה שישראל זרעו.
ואם לאחר צרות אלו לא יחזרו בתשובה, יבואו עוד צרות:
יחרב בית המקדש, תהיה בצורת והאדמה לא תצמיח כלום.
בעלי החיים יטרפו בהמות ואנשים, מלחמות, דבר, רעב, חוסר שובע, הגליית עם ישראל מארצו ופיזור בין הגויים.
בשורת הגאולה
ה' מבשר לעם ישראל שאחרי הגלות והצרות הרבות,
עם ישראל יחזור בתשובה וה' יכפר להם על כל מעשיהם.
ה' זוכר את הברית שכרת עם אברהם יצחק ויעקב, ואפילו אם ה' יעניש את העם,
הוא תמיד יזכור את הבטחתו להיות האלוקים שלנו, ויקרב אותנו אליו.
ערך אדם
התורה קובעת את המחיר שצריך לתת אדם שנדר שיתרום לבית המקדש כסף בשווי של האדם.
המחיר תלוי בגיל הנערך ואם הוא בן או בת.
השקלים הם שקלי הקודש, הכסף שהיה נהוג באותה תקופה.
- בן 20 עד 60: זכר – 50 שקלים / נקבה – 30 שקלים.
- בן 5 עד 20: זכר – 20 שקלים / נקבה – 10 שקלים.
- בן חודש עד 5 שנים: זכר – 5 שקלים / נקבה – 3 שקלים.
- מבוגר מ-60: זכר – 15 שקלים / נקבה – 10 שקלים.
אם מי שנדר עני, ואין לו מספיק כסף לשלם, הכהן יבדוק כמה כסף יש לו ולפי זה יקבע כמה כסף הוא צריך לשלם. הכהן צריך להשאיר לעני דברים הכרחיים כמו מיטה וכלי עבודה להתפרנס.
תמורה
יהודי שנדר להקדיש בהמה מסוימת לבית המקדש כדי שיקריבו אותה על המזבח,
אסור לו להחליף את הבהמה לבהמה אחרת, אפילו אם הבהמה השנייה יותר טובה, אלא צריך להקריב את מה שהקדיש בהתחלה. אם האדם ינסה בכל זאת להחליף בין הבהמות, שתיהן יהיו קדושות ושייכות לבית המקדש.
הקדש בהמה
אם לבהמה שאדם הקדיש נהיה מום (פגם מסוים בגוף) לא ניתן להקריב אותה על המזבח.
הכהן צריך לבדוק כמה הבהמה שווה, ובעל הבהמה ימכור אותה, בכסף שיקבל יביא בהמה אחרת. אם הוא רוצה לקנות אותה בעצמו, הוא צריך להוסיף למחיר שלה חמישית מהסכום שלה.
הקדש בית
אדם יכול להקדיש את ביתו לה'. במקרה כזה, הבית ישמש לצורכי בית המקדש.
אם המוכר רוצה לקנות בחזרה את ביתו, הוא צריך לשלם את הערך הכספי של הבית,
ולהוסיף עוד סכום של חמישית מהערך של הבית.
הקדש שדה אחוזה
אדם שהקדיש את השדה שלו לה' ורוצה לקנות אותה בחזרה צריך לשלם את ערך השדה,
ולהוסיף עוד סכום של חמישית מערך השדה.
אם הגזבר (האדם שאחראי על השדות שהוקדשו לה') מכר את השדה לאדם אחר כדי להשתמש בכסף לצרכי בית המקדש, בעלי השדה הראשונים לא יוכלו יותר לקנות את השדה בחזרה.
בשנת היובל, השדה שהוקדשה ונמכרה, תחזור לרשות הכוהנים שעובדים בבית המקדש.
הקדש שדה מקנה
אדם שקנה שדה והחליט להקדיש אותה לה',
בשנת היובל תחזור השדה לבעלים הראשונים של השדה.
הקדש בכור בהמה
אם נולד בכור בהמה, הבעלים לא יכולים להקדיש אותו לה',
משום שהוא כבר שייך לה' ונועד להיות קורבן.
הקדש בכור בהמה טמאה
אם הבכור נולד לבהמה טמאה אין עליו קדושת קורבן, ואפשר לפדות או למכור אותו.
את הכסף צריך להעביר להקדש. מחיר הפדיון הוא ערך הבהמה בתוספת חמישית מהערך שלה.
האדם שקונה את הבהמה צריך לשלם את השווי הרגיל של הבהמה, מבלי להוסיף חמישית.
חרמים
כאשר אדם מחרים דבר מרכושו לכוהנים או לבית המקדש (עבד, בהמה, שדה),
הדבר שהוחרם שייך לכהן ולא ניתן לקנות אותו בחזרה.
כאשר אדם אומר במפורש 'חרם לה', הדבר שהחרים לא יינתן לכוהנים, אלא לבית המקדש.
מעשר תבואה
אדם שיש לו שדות או עצים, צריך להקדיש עשירית מהתבואה לה',
ולאכול את המעשר בירושלים ולהיות טהורים לשם כך.
אם בעל התבואה מעדיף שלא לאכול את המעשר בירושלים, הוא צריך לשלם סכום כסף השווה למחיר המעשר ולהוסיף חמישית מהסכום, ואז יוכל לנהוג בפרות כמו בפרות רגילים.
מעשר בהמה
אדם שיש לו צאן ובקר, צריך לתת עשירית מהם לה'.
בחירת הבהמה תעשה בצורה הבאה: כל הבהמות יעברו דרך פתח אחד, ובעל הבהמות סופר אותן.
את הבהמה העשירית הוא מסמן בצבע.
הבהמות שסומנו הן המעשר שיש להקריב בבית המקדש, ואי אפשר להחליף אותן באחרות.