כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
פרשת בהעלותך – סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה
הדלקת הנרות
ה' מצוה את משה שיאמר לאהרן להדליק את מנורת הזהב בכל יום.
המנורה היתה בעלת 7 קנים, עשויה מקשה אחת עם עטורים מיחדים.
כאשר דלקו נרות המנורה הם פנו לכוון הנר האמצעי.
הכנת הלויים לעבודת המשכן
ה' מצוה את משה לטהר ולקדש את הלויים כדי שיהיו ראויים לעבד
את עבודת המשכן – לשאת את המשכן וכליו, לבנותו ולשיר במהלך עבודת הקרבנות.
סדר טהרתם הוא כך: משה מזה עליהם מי חטאת (מים המערבבים עם אפר פרה אדמה).
לאחר מכן הלויים מגלחים את כל שער גופם, מכבסים את בגדיהם, טובלים ומביאים קרבנות מיחדים למשכן. לאחר מכן נערך טקס סמיכה ותנופת הלויים בכניסה למשכן במעמד בני ישראל, אהרן ובניו. הלויים לומדים את עבודת המשכן מגיל 25 עד 30, ומגיל 30 מתחילים לעבד בפעל.
פסח שני
שנה לאחר יציאת מצרים, ב-י"ד בניסן ה' מצוה את משה שבני ישראל יקריבו את קרבן הפסח.
בני ישראל עושים את קרבן הפסח כפי שה' צוה וחוגגים את החג במועדו.
כמה מבני ישראל מגיעים למשה ומבקשים ממנו הזדמנות נוספת להקריב את קרבן הפסח משום שהיו טמאים ב-י"ד בניסן ולא יכלו להקריב. הם אינם רוצים להפסיד את המצוה ולהיות נבדלים מהעם. משה פונה אל ה' שמקבל את טענתם ומוסר לו את דין "פסח שני" – במקרה שאדם טמא או שנמצא רחוק מהמקדש בזמן הקרבת קרבן הפסח ב-י"ד בניסן, הוא יוכל לעשות זאת בתאריך י"ד באיר, חדש לאחר המועד המקורי.
בנוסף ה' מזהיר שמי שלא יקים את מצות קרבן הפסח בזמן המקורי מסבה אחרת, דינו 'כרת'.
הענן
מיום הקמת המשכן ענן מיחד היה מעל המשכן. כאשר הענן עולה זהו סימן לבני ישראל להמשיך במסע. כשראו את הענן עוצר ידעו שעליהם לחנות.
חצוצרות הכסף
ה' מצוה את משה לעשות 2 חצוצרות מיחדות מכסף טהור שבהם יתקעו הכהנים.
לתקיעת החצוצרות היו כמה תפקידים:
א. מקרא העדה – לאסף את כל ישראל אל פתח המשכן.
ב. מקרא הנשיאים – לקרא לנשיאי השבטים להגיע לפתח המשכן.
ג. מסע המחנות – סימן ליציאה למסע, כאשר בכל תרועה התקדם מחנה אחר.
ד. מלחמה – בזמן היציאה למלחמה.
ה. בימי שמחה – בזמן הקרבת הקרבנות במועדים ובראשי חדשים.
לכל מטרה היתה תקיעה שונה כדי שבני ישראל יוכלו לזהות את משמעות התקיעה בחצוצרה.
המסע למדבר פארן
בכ' באיר, בשנה השניה לאחר יציאת מצרים, יוצא עם ישראל מאזור הר סיני למסע לכוון מדבר פארן. המסע מתחיל לאחר שהענן עלה מעל המשכן ותקעו בחצוצרות.
סדר המסעות הוא כפי שצוה ה' את משה:
א. שבט יהודה ראשון ולאחריו יששכר וזבולון.
ב. אהרן ובניו נכנסים למשכן ומכסים את כלי המשכן.
ג. בני גרשון ומררי מפרקים את המשכן ומעמיסים אותו על העגלות שתרמו הנשיאים.
ד. ראובן, שמעון וגד.
ה. בני קהת נושאים את כלי המקדש המכסים.
ו. אפרים, מנשה ובנימין.
ז. דן, אשר ונפתלי.
כאשר הענן עוצר יודעים בני ישראל שעליהם לחנות.
בקשת משה מיתרו
לפני היציאה למסע מהר סיני משה מבקש מיתרו חותנו להמשיך עם בני ישראל במסע לארץ ישראל. יתרו משיב למשה שהוא רוצה לחזר למדין. משה מבקש ממנו שוב, ומבטיח לו שיקבל נחלה (שטח) בארץ ישראל אך יתרו אינו מתרצה ונפרדות דרכיהם.
המתאוננים
קבוצת אנשים מעם ישראל מגיעה למשה ומתלוננת על המסע במדבר. אין להם טענה צודקת משום שה' שמר והגן עליהם לארך כל המסע, אלא הם מחפשים דרך למרד בה'.
לכן ה' כועס על דבריהם ואש יוצאת מן השמים ומתחילה לשרף את האנשים בקצה המחנה.
עם ישראל מתחנן למשה שיתפלל לה' שהאש לא תתפשט, וכך עושה משה. ה' מקבל את תפלתו של משה והאש מפסיקה.
המתאוים
כאשר בני ישראל יצאו ממצרים הצטרפו אליהם 'ערב רב', אנשים מצרים שרצו להתגיר ולהצטרף לעם ישראל. אותם אנשים באים כעת למשה ומתלוננים שאין להם בשר לאכל, אלא רק מן.
טענתם היתה שקרית מכיון שטעמו של המן היה מיחד מאוד, וכל טעם שהם רק חושבים עליו הם מיד מרגישים אותו בזמן אכילת המן. בנוסף לבני ישראל יש הרבה מאוד צאן ובקר. אותה קבוצת אנשים מצליחה לסחף אחריה את שאר העם שמתחיל לבכות.
70 הזקנים
משה שמרגיש מיאש מכל התלונות אומר לה' שתפקיד הנהגת העם לבד קשה לו.
ה' מקבל את דברי משה ומצוה עליו לאסף 70 מזקני ישראל, צדיקים וחכמים, שיעזרו לו להנהיג ולשפט את העם. משה אסף את זקני העם אל פתח המשכן ורוח נבואה שורה על כל הזקנים.
2 מתוך 70 זקני ישראל שנקראו אלדד ומידד החליטו להשאר במחנה ולא להגיע לפתח המשכן משום שחשבו שהם אינם מספיק ראויים לתפקיד כזה. אחד מנערי משה, כנראה בנו גרשם רואה זאת ומיד רץ לספר למשה. יהושע, תלמידו של משה מציע לכלא אותם, אך משה מסרב ואומר שהלואי וכל העם יהיו נביאים.
'קברות התאוה'
לאחר תלונות בני ישראל על הבשר ה' כועס מאוד ומצוה את משה להודיע לעם שמחר הם יקבלו בשר, שיספיק להם למשך חדש שלם עד שימאס להם ממנו. באותו הלילה הגיעה רוח חזקה שהביאה אתה למחנה כמות גדולה מאוד של שלו (סוג של עוף). העם קם בבקר ומתחיל לאסף את השלו ומכין אותו לאכילה. הם אוכלים הרבה מאוד שלו, עד שבאמצע אכילתם נכנסה מגפה ורבים מעם ישראל נהרגים כענש על תלונות העם. בעקבות המגפה נקרא המקום 'קברות התאוה' על שם מעשיהם.
לשון הרע
מרים ואהרן מדברים לשון הרע על משה. ה' כועס על כך ומעניש את מרים בצרעת. משה מבקש מה' שירפא את מרים. ה' אומר למשה שמרים צריכה להיות שבוע מחוץ למחנה כמו שאר המצרעים ולאחר מכן תוכל לחזר למחנה. העם ממתין למרים עד שנרפאה וממשיך במסע לעבר מדבר פארן.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
