כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
פרשת מסעי – סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה
המסעות במדבר
פרשת מסעי הינה הפרשה האחרונה בחומש במדבר.
משה מפרט את המסלול שבני ישראל עברו במדבר, מהמסע הראשון שהתחיל ביום ט"ו בניסן ביציאת מצרים. במהלך פירוט המסעות משה מציין את פטירת אהרון בהר ההר בא' באב, כאשר היה בגיל 123. המסע האחרון היה לערבות מואב שבגדה המזרחית של נהר הירדן, שם בני ישראל חנו לפני כניסתם לארץ ישראל.
הנחיות לקראת הכניסה לארץ
ה' מצווה את משה לומר לבני ישראל כמה דברים שעליהם לעשות בכניסתם לארץ:
- כיבוש הארץ – לכבוש את הארץ ולגרש את מי שיושב בה כעת.
- טהרה – להשמיד את כל האלילים והמקומות שבהם עבדו עבודה זרה.
- חלוקה – לחלק את הארץ לשבטים, ולכל משפחה לתת נחלה לפי גודלה.
ה' מפרט את כל גבולותיה של ארץ ישראל.
הארץ תתחלק ל-9 שבטים.
שבט ראובן, שבט גד, וחצי שבט מנשה יתגוררו מחוץ לגבולות הארץ, בעבר הירדן המזרחי.
אלעזר הכהן הגדול, יהושע בן נון וכל נשיאי המטות יהיו אחראים על חלוקת הארץ.
נחלת הלויים
שבט לוי לא קיבל נחלה, ולכן ה' מצווה שכל שבט יתן חלק מסוים מהשטח שלו ללויים.
מסך השטחים יבנו 42 ערים שבהם יוכלו להתגורר הלויים.
בנוסף לכך ה' מצווה לתת ללויים את 6 ערי המקלט שאליהם יברחו הרוצחים בשגגה.
סך הכל יהיו ללויים 48 ערים.
דיני רוצח במזיד ובשוגג
- רוצח במזיד – אדם שרצח בכוונה בכלי ברזל, באבן או בכלי עץ,
וכן אדם שרצח את שונאו ללא כלי, אלא שדחף אותו, זרק עליו חפץ או היכה אותו,
עונשו מוות ועל קרוב משפחתו של הנרצח (גואל הדם) להרוג אותו.
- רוצח בשגגה – אדם שרצח ללא כוונה עליו לברוח לאחת מ-6 ערי המקלט.
כאשר הרוצח נמצא בעיר המקלט לא יוכל גואל הדם לרצוח אותו עד למשפט.
אם במשפט נפסק שהרצח אכן היה בשגגה, השוגג יישאר בעיר המקלט עד מות הכוהן הגדול. אם הרוצח בשגגה יצא מחוץ לעיר המקלט אין לו יותר הגנה, וגואל הדם יוכל להרוג אותו ללא אשמה.
שני דינים נוספים בנוגע לרצח:
- עדים – אסור להרוג אדם על פי עד אחד, אלא צריך שיהיו שני עדים שראו את המעשה.
- איסור כופר – אסור לקחת תמורה כספית (כופר) ובכך להמיר את עונש המוות של הרוצח במזיד. וכן אסור לקחת כופר לרוצח בשגגה כדי שלא ילך לעיר מקלט.
כללים אלו נועדו כדי להוריד את מקרי הרצח, ובכך לשמור על הארץ שתהיה טהורה משום שה' שוכן בתוכה, ובתוך בני ישראל.
חלוקת הנחלות
ראשי משפחת בני גלעד משבט מנשה מגיעים למשה ומבקשים פתרון לבעיה שנוצרה בשבט שלהם.
ה' ציווה לחלק את הארץ לפי הגברים שבכל משפחה, אך מצד שני ה' ציווה לתת את נחלת צלופחד אחיהם שלא היו לו בנים, לבנותיו. כאשר בנות צלופחד יתחתנו, הנחלה תעבור לרשות הבעל שהוא ממשפחה אחרת, וכך הנחלה יוצאת מרשות המשפחה.
ה' מצווה את משה לומר להם שטענתם אכן נכונה, ולכן בנות צלופחד יכולות להתחתן עם מי שהן רוצות ובתנאי שזה יהיה בתוך השבט שלהן, וזאת כדי שהנחלה תישאר בבעלות השבט.
בנות צלופחד עושות כפי שציווה ה' ומתחתנות עם בני דודיהן.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
