כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
פרשת נשא- סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה
עבודת בני גרשון ומררי
הפרשה הקודמת מסיימת בתיאור תפקידם של בני קהת.
כעת ה' אומר למשה את תפקידם של בני גרשון ומררי במשא המשכן.
בני גרשון – כיסוי המשכן, הפרוכות השונות ויריעות חצר המשכן.
בני מררי – קרשי המשכן, עמודי החצר, עמודי הפרוכות, בסיסי העמודים וחלקי חבור נוספים.
העוסקים במשא המשכן צריכים להיות בני 30 עד 50.
איתמר בן אהרן הכהן היה האחראי על בני גרשון ובני מררי.
מנין קהת, גרשון ומררי
משה ואהרן סופרים את הגברים משבט לוי,
שיכולים לשאת את המשכן ולשיר במהלך עבודת הקרבנות.
- משפחת קהת – 2,750
- משפחת גרשון – 2,630
- משפחת מררי – 3,200
סך כל בני לוי הראויים לעבודה – 8,580
שלוח טמאים מחוץ למחנה
המחנה התחלק ל-3 חלקים:
א. מחנה שכינה – מקום המשכן.
ב. מחנה לויה – המקום בו שבט לוי התגורר.
ג. מחנה ישראל – מחנה שאר בני ישראל.
ה' מצוה את משה להרחיק מהמחנה כל מי שהפך להיות טמא בהתאם לחמרת הטמאה שלו:
- מצרע – מחוץ לכל המחנות.
- זב – מחוץ למחנה לויה.
- טמא מת – מחוץ למחנה שכינה.
דיני גזלן שנשבע והודה
אדם שנשבע שלא גזל חפץ מחברו ובסוף הודה שהוא שקר ואכן גזל,
צריך להחזיר את מה שגזל בתוספת חמש, כלומר 20% משווי החפץ.
הגזלן צריך להקריב קרבן לכפרה על כך שנשבע לשקר.
אם האדם שגזלו ממנו (הנגזל) נפטר ואין לו יורשים – הגזלן צריך לתת את החפץ והחמש לכהנים שעובדים במקדש.
דיני נזיר
ה' מצוה למשה את דיני הנזיר.
נזיר הוא אדם שנדר שלא לשתות יין. זמן הנזירות תלוי בכמה ימים נדר להיות נזיר.
אם הוא לא אמר כלל – עליו להיות נזיר במשך 30 ימים.
לנזיר אסורים הדברים הבאים:
א. אסור לשתות או לאכל כל דבר שקשור עם ענבים:
שתית יין, חמץ, משקה ששרו בו ענבים, צמוקים, גרעיני ענבים וקלפות ענבים.
ב. אסור להסתפר.
ג. אסור להיות טמא מת – כלומר להיות ליד מישהו שנפטר.
לאחר שסים את ימי הנזירות, הוא מביא קרבנות מיחדים למקדש וכהן מגלח את שערו.
טמאת נזיר
נזיר שנטמא בטמאת מת בשגגה צריך לטבל כדי להיות טהור, ולהמתין 7 ימים.
ביום השביעי – עליו לגלח את ראשו. ביום השמיני – הוא מביא קרבן למקדש.
כעת הנזיר צריך להתחיל לספר מחדש את ימי הנזירות שלו.
ברכת כהנים
ה' מצוה את משה לומר לאהרן ולבניו הכהנים לברך את בני ישראל בברכה מיחדת:
"יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"
קרבנות הנשיאים
הפרשה חוזרת לתאר את מה שקרה ביום חנכת המשכן בא' בניסן.
ביום השמיני לימי המלואים משה מקים את המשכן ומושח את כליו בשמן המשחה.
לכבוד יום זה תורמים 12 נשיאי השבטים 6 עגלות ו-12 בקר שמחברים לעגלות.
העגלות ישמשו את הלויים לנשיאת המשכן במהלך המסעות.
2 עגלות – למשפחת גרשון, 4 עגלות – למשפחת מררי.
משפחת קהת לא קבלה עגלות משום שהם נשאו את כלי הקדש על הכתפים.
בנוסף לתרומת העגלות הנשיאים מביאים קרבנות מיחדים לכבוד הקמת המשכן.
בכל יום מביא נשיא אחד את הקרבן המיחד:
קערת כסף ומזרק כסף מלאים בסלת בלולה בשמן, כף זהב מלאה קטרת, פר אחד, איל אחד, כבש אחד, שעיר עזים אחד, שני פרים נוספים, חמשה אילים, חמשה עתודים, וחמשה כבשים.
ה' מדבר אל משה
בסיום הפרשה מתאר כיצד ה' דבר עם משה באהל מועד לאחר הקמת המשכן.
כאשר משה נכנס היה יוצא קול מן השמים שהגיע לבין שני הכרובים בקדש הקדשים.
וכך היה שומע משה את ה' מדבר אליו.עֲבוֹדַת בְּנֵי גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
