כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
פרשת שופטים – סיכום כל התוכן והנושאים בפרשה
שופטים ושוטרים
משה מצווה את העם להקים מערכת של שופטים ושוטרים בכל עיר.
- שופטים – דיינים האחראים לערוך את המשפט.
- שוטרים – אחראים לביצוע מה שנקבע במשפט.
צריך לבחור דיינים צדיקים אשר מומחים בדיני המשפט.
כמו כן אסור להטות את המשפט בגלל היכרות אישית עם בעל הדין או לקחת שוחד.
השמירה על החוקים והצדק תאפשר לנו לחיות בצורה בטוחה ושלווה בארץ שה' נתן לנו.
איסור עבודה זרה
התורה מפרטת דינים הקשורים בעבודה זרה:
- אסור לנטוע עץ ליד המזבח.
- אסור להקים מצבת אבן אפילו לה'.
- אסור לזבוח קורבן בעל מום.
אדם שעבד עבודה זרה, יש לחקור ולבדוק אותו היטב בבית המשפט.
אם ראו 2 עדים שאדם עבד עבודה זרה, הוא יומת על ידי העדים והעם בסקילה.
כל דין שעונשו הוא מיתה, צריכים להעיד על כך 2 עדים שראו את המעשה.
בית הדין הגדול
כאשר הדיין המקומי מתקשה להכריע במשפט מסיבות שונות,
עליו להגיע אל בית הדין הגדול הנמצא בבית המקדש.
דייני בית הדין ובראשם נשיא בית הדין הגדול יכריעו במשפט, ויש לבצע בדיוק את מה שנפסק.
מי שלא יבצע את הפסק של בית הדין הגדול יומת.
העונש הוא חמור כדי להזהיר את כולם ולמנוע מצב שבו כל אחד יפסוק דין לעצמו.
מינוי המלך
לאחר הכניסה לארץ יש למנות מלך מבני ישראל שיקבע על ידי הנביא.
אסור שלמלך יהיו הרבה סוסים, הרבה נשים, והרבה כסף וזהב.
כל אלה יגרמו למלך לקבל החלטות בצורה לא טובה.
בתקופת כהונתו המלך צריך לכתוב לעצמו ספר תורה אשר יקרא בו כל חייו.
השמירה על כללי ה' תגרום למלך לאריכות ימים והמלוכה תעבור בירושה לבניו וצאצאיו.
הכוהנים והלווים
לכוהנים שהם משבט לוי ולכל שבט לוי לא יהיה חלק בארץ.
נחלת הכוהנים תהיה חלקם בבית המקדש, בקורבנות ובמתנות הכהונה שהבטיח ה' ללויים:
הזרוע, הלחיים, הקיבה, ראשית התבואה בדגן, ביין ובשמן, וראשית הצמר שגוזזים.
העבודה בבית המקדש מחולקת למשמרות, אך ב-3 הרגלים יכולים להתנדב לעבודה במקדש גם כוהנים שזו לא המשמרת שלהם.
איסור עבודה זרה
כאשר בני ישראל יכנסו לארץ עליהם להיזהר ממעשי הגויים ומעבודה זרה.
אסור להתעסק בכל דבר שקשור לגילוי עתידות, קוסמות או כישוף.
על יהודי להאמין ולהיות תמים עם ה'.
הנביא
הקשר עם ה' יעשה דרך הנביא שיבחר ה' בדוגמת משה רבנו. הנביא צריך לומר רק את דברי ה'.
נביא שיאמר דברים שה' לא ציווה אותו, נקרא נביא שקר ויומת.
המבחן כדי לדעת האם לפנינו נביא אמת, הוא האם נבואותיו מתגשמות.
ערי מקלט
לאחר ההתיישבות בארץ יש לבנות 3 ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי, שאליהן יברח כל רוצח בשוגג. לאחר שה' ירחיב את גבולות הארץ, יש לבנות עוד 3 ערי מקלט בעבר הירדן המערבי.
ערי המקלט אינן מיועדות לרוצחים במזיד.
איסור הסגת גבול
אסור לאדם להזיז את גבול הנחלה שלו על חשבון נחלת שכנו, משום שהנחלות נקבעו על ידי ה'.
דיני העדות
הוכחה במשפט תיעשה על ידי שני עדים.
אם מצאו שעד שיקר במשפט, ובעצם התכוון שעדותו תזיק לבעל הדין, עונשו יהיה בדיוק כפי שבעל הדין היה צריך לקבל. בין אם זה עונש מוות או עונש בכסף.
בצורה הזו אנשים יפחדו לשקר בבית המשפט, וכך יעשה משפט צדק.
דיני המלחמה
כאשר יוצאים למלחמה אין לפחד מהאויב אפילו שהוא נראה גדול וחזק יותר, משום שעלינו לבטוח בה' שיעזור לנו לנצח בכל המלחמות כפי שה' הוציא אותנו ממצרים באותות ובמופתים.
כאשר מתקרבים לשדה הקרב יגיע הכהן (משוח המלחמה) לעודד ולחזק את החיילים שלא יפחדו, יחפזו או ישברו מהאויבים משום שה' הולך יחד אתם למלחמה.
לאחר מכן השוטרים יכריזו על כמה מצבים בהם אנשים יכולים לחזור לבתיהם ולא לצאת למלחמה, משום שיש חשש שהם יחלישו את מורל החיילים בשדה הקרב:
- בית חדש – מי שבנה בית ועדיין לא חנך אותו.
- נטע כרם – מי שכרמו נמצא ב-3 השנים הראשונות לנטיעה שלו ופירותיו עדיין קודש.
- אירוסין – מי שארס אישה ועדיין לא התחתן איתה.
- מורך לב – מי שמפחד ואין בו גבורה להילחם.
במהלך המלחמה, כאשר מתקרבים לעיר כדי לכבוש אותה, תחילה קוראים לשלום ומציעים לאנשי העיר להיכנע. במידה והם מסכימים – התושבים ישלמו מס לישראל.
במידה והם לא מסכימים להיכנע – יש לעשות מצור על העיר ולבסוף רשאים להרוג את הזכרים.
הנשים, הילדים, הבהמות ושאר נכסי העיר יהיו שלל המלחמה.
במלחמות עם החיתי, האמורי, הכנעני, הפריזי, החיווי או היבוסי אין להשאיר מהם אף אחד בחיים, משום שהתרבות וההתנהגות שלהם יכולה להשפיע על ישראל מאוד לרעה.
כאשר צרים על עיר אסור להשחית עצי מאכל, אלא רק עצי סרק שלא נותנים פירות.
עגלה ערופה
במקרה שבו נמצא אדם שנרצח ולא יודעים מי הרג אותו, צריכים חכמי הסנהדרין הגדולה לבדוק מה העיר הקרובה ביותר אל הנרצח. זקני העיר הקרובה צריכים לקחת עגלת בקר שלא עבדו איתה ולא נשאו עליה משא ולהוביל אותה לשטח הסמוך לנחל, שם יערפו את ראש העגלה והכוהנים וזקני העיר ירחצו את ידיהם ויאמרו שהם לא שפכו את דם הנרצח ולא ראו את הרוצח.
לאחר מכן יבקשו הכוהנים כפרה על ישראל על דם המת.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
