תענית אסתר בזמן המלך אחשוורוש גזר המן הרשע שביום י"ג אדר יש להרוג את כל היהודים. אסתר המלכה ביקשה ממרדכי ללכת ולכנס את כל היהודים שנמצאים בעיר 'שושן' ולצום במשך 3 ימים. לאחר מכן קרו כמה דברים שגרמו להמן לרדת מגדולתו, והמלך אחשוורוש ציווה לתלות אותו על עץ. בעקבות כך אסתר ביקשה מהמלך אחשוורוש לבטל את הגזירה של המן, והוא הסכים לכך. אחשוורוש פרסם מכתב מיוחד שמאפשר ליהודים להילחם בכל מי שינסה להרוג אותם ביום י"ג באדר. וכך קרה, היהודים נלחמו והרגו את אויביהם ביום זה. מי שלא נילחם נשאר בבית הכנסת והתפלל לה' להצלחת הלוחמים. לזכר כך נקבע יום צום בכל שנה בתאריך י"ג אדר – 'תענית אסתר', בו אנו זוכרים את הנס שעשה לנו ה', מתעוררים בתשובה ומשפרים את מעשינו. זמני הצום

התחלת הצום – בזמן "עֲלוֹת הַשָּׁחַר"
סיום הצום - בזמן "צֵאת הַכּוֹכָבִים"
אם הצום חל בשבת - מקדימים את הצום ליום חמישי.

מי חייב לצום

גבר – מגיל 13 ומעלה
אישה – מגיל 12 ומעלה

נשים בהריון, נשים מניקות ואנשים שקשה להם לצום מסיבה בריאותית עליהם לשאול רב שיחליט כיצד עליהם לנהוג. גם מי שאינו חייב לצום כדאי שימנע מאכילת ממתקים ודברים שגורמים לתענוג. דגשים לצום

אסור לאכול ולשתות.
גם מי ששכח מהצום ואכל – ממשיך לצום.
צדקה – נוהגים להרבות בצדקה ביום צום.

הוספות בתפילה ביום זה כמו בשאר הצומות מוספים בתפילה את הדברים הבאים:

בשחרית
בתפילת עמידה – אשכנזים: החזן מוסיף ברכת עֲנֵנוּ.

ספרדים: גם היחיד מוסיף ברכת עֲנֵנוּ.

אומרים "סְּלִיחוֹת", לאחר תחנון.
קוראים בתורה - את קריאת "וַיְחַל מֹשֶׁה".

במנחה
בתפילת עמידה – הציבור מוסיף ברכת עֲנֵנוּ , בברכת שומע תפילה.
קוראים בתורה – קריאת "וַיְחַל מֹשֶׁה". אשכנזים: מוסיפים הפטרה "דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ".
צדקה – יש הנוהגים לתת צדקה לפני תפילת המנחה כערך הסעודות שלא אכלנו ביום הצום.

מחצית השקל לפני תפילת מנחה של תענית אסתר נוהגים לתת צדקה זכר למצוות "מחצית השקל".