כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
הקדמה
בפרשת השבוע מסופר על מעשיהם של אנשי העיר סדום ועמורה והעונש שהטיל הקב"ה על העיר.
כשהקב"ה החליט להעניש את אנשי סדום הוא גילה זאת לאברהם.
אברהם התחנן וניסה בכל כוחו לבטל את העונש שמא אולי יש צדיקים בעיר.
פסוק
אברהם פונה לקב"ה במילים הבאות:
"וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע"?!
פירוש
רש"י מפרש זאת כך: ויגש אברהם. מצינו הגשה למלחמה 'ויגש יואב וגו', הגשה לפיוס 'ויגש אליו יהודה',
והגשה לתפלה 'ויגש אליהו הנביא', ולכל אלה נכנס אברהם – לדבר קשות ולפיוס ולתפלה".
שאלות
- הפירוש הפשוט למילה 'ויגש' הוא – לגשת, להתקרב.
מדוע רש"י מסביר פירוש שונה מהפירוש הפשוט של הכתוב ?
כאשר ברוב המקומות שכתוב 'ויגש' בתורה רש"י לא מפרש כלל.
- אברהם אבינו היה איש חסד גדול, והיה מכונה 'אברהם אוהבי'.
כיצד יתכן שאברהם פנה לקב"ה בצורה קשה ובתוקף ?
הביאור
- לפני הפסוק 'ויגש אברהם' כתוב " ואברהם עודנו עומד לפני ה' ".
מכך מובן שאברהם לא זז ממקומו בצורה פיזית, אלא יש לפרש שהוא עבר למצב נפשי אחר.
אברהם התכונן לדבר עם הקב"ה בשלושה דרכים: בצורה קשה, בדברי פיוס, ובתפילה.
- אברהם אבינו היה כולו חסד. זה היה הטבע שלו. אך כאשר אברהם אבינו הבין שמדובר בהצלת נפשות
הוא היה מוכן לעשות הכל לצורך כך. הוא שינה את הטבע שלו על אף הקושי הרב לדבר עם הקב"ה בצורה תקיפה.
ההוראה לחיים
בזמננו, יהודים רבים זקוקים לעזרה בגשמיות או ברוחניות, וחלקם אף נמצאים בסכנה ממשית.
אברהם אבינו מלמד אותנו שכאשר יהודי נמצא בצרה, לא משנה מעמדו ומצבו הרוחני,
עלינו לפעול בכל הדרכים האפשרויות כדי לעזור לו, אפילו כאשר הדבר הפוך מהתכונות ומהטבע שלנו!
ליקוטי שיחות, חלק י, וירא א