כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
שמיני עצרת -סוכות
בסיום שבעת ימי חג הסוכות אנו חוגגים חג נוסף הנקרא 'שמיני עצרת'.
בחג זה אנחנו כבר לא בסוכה, ואסורה כל מלאכה כמו בכל 'יום טוב'.
מקור החג מהתורה: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"
שמחת תורה
ביום זה אנו מסיימים את הפרשה האחרונה בתורה – 'וזאת הברכה'
ומתחילים לקרוא מתחילת התורה את 'פרשת בראשית'.
על כן שמחים מאוד ביום זה – עורכים 'הקפות', רוקדים עם ספרי התורה ועורכים סעודת חג חגיגית.
בארץ ישראל – חוגגים את 'שמיני עצרת' ו'שמחת תורה' ביחד. בחו"ל – חוגגים בשני ימים נפרדים.
צאת החג
- הבדלה – בצאת החג הראשון, ובצאת שמחת תורה עורכים הבדלה.
- נוסח ההבדלה מופיע בסידור.
- מברכים על היין: "…בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן"
- מברכים על האש: "…בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ"
- במוצאי החג שחל בשבת – מברכים גם ברכת "…בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים".
- במוצאי החג הראשון – יש לערוך את ההבדלה בסוכה.
הקפות שניות
במוצאי שמחת תורה נוהגים לערוך 'הקפות' בהם רוקדים ושמחים עם ספרי התורה.
במנהג זה אנו משתתפים עם בני חו"ל בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה
כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה.
- מקיימים את ההבטחות
בצאת שמחת תורה מסתיימים חגי תשרי, וחוזרים לשגרה.
זמן זה הוא המבחן האמיתי שלנו – בחודש תשרי מראש השנה ועד סוכות
קיימנו הרבה מצוות והבטחנו לקב"ה הרבה הבטחות להשתפר ולהיות טובים יותר.
כעת נכנסים לשגרה היומיומית ועלינו להתחיל לקיים את מה שהבטחנו
להוסיף בלימוד התורה ובקיום מצוות ומעשים טובים.
אִסְרוּ חַג
היום שלאחר שמחת תורה נקרא אִסְרוּ חַג.
בזמן בית המקדש היו נוהגים להישאר יום נוסף בירושלים ולהמשיך לחגוג את החג.
לכן קבעו חז"ל לציין זאת גם בימינו:
- נוהגים לערוך ארוחה חגיגית.
- לא אומרים את פרקי הַתַּחֲנוּן בתפילה.
- לא צמים ביום זה.
חג שמח!
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
