כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
סיפור יציאת מצרים
קיום ההבטחה
פרשת השבוע פותחת בתשובת ה' למשה, לאחר שבפרשה הקודמת שאל משה מדוע נהיה קשה יותר לעם ישראל לאחר שהוא דיבר עם פרעה. ה' אומר למשה שהוא עומד לקיים את ההבטחה לאבות, אברהם יצחק ויעקב, שייתן להם את ארץ ישראל ועוד מעט הם יצאו ממצרים.
משה הולך ומבשר שוב לבני ישראל שהם עומדים לצאת ממצרים, להפוך לעם ולקבל את התורה.
הפעם בני ישראל אינם מקשיבים למשה בגלל גודל השעבוד והעבודה הקשה בפרך.
שליחות משה
ה' מצווה למשה שילך שוב וידרוש מפרעה לשחרר את העם. ה' אומר למשה ואהרון שגם הפעם פרעה יסרב, ורק לאחר שיתגלה כוחו הגדול של ה', פרעה יסכים לשחרר את העם.
משה היה בן 80 ואהרון בן 83 כאשר יצאו לשליחות הזו.
הפיכת המטה לנחש
משה ואהרון מוסרים את דברי ה' אל פרעה. פרעה רוצה לראות מופת וסימן לדבריהם.
אהרון משליך את המטה אשר בידו לארץ, והמטה נהפך לנחש. פרעה אינו מתפעל, הוא קורא למכשפים שלו, וגם הם מצליחים להפוך מקלות לנחשים. ה' עושה עוד נס, והמטה של אהרון בולע את שאר המקלות. גם לזאת פרעה אינו מתייחס, והוא ממשיך לסרב לשלוח את העם.
המכה הראשונה – מכת דם
כעת ה' מתחיל בעשרת המכות על מצרים. המכה הראשונה היא דם.
אהרון מכה את מי היאור וכל המים שמצרים הופכים – בבתים ובכל מקום בו יש מים.
אצל בני ישראל המים נשארו כמו שהם ולא הפכו לדם. המכה הזו והמכות הבאות נמשכו שבוע ימים. פרעה מסרב לשחרר את ישראל וטוען שזהו מעשה כישוף, משום שגם המכשפים שלו הצליחו להפוך מים לדם.
המכה השנייה – מכת צפרדע
לאחר כל מכה, במשך שלושה שבועות מנסה משה לשכנע את פרעה לשחרר את העם.
משה ואהרון מזהירים את פרעה שארץ מצרים תתמלא בצפרדעים.
אהרן הכה עם המטה שלו על היאור, ומהיאור עולים צפרדעים שממלאים את כל ארץ מצרים.
פרעה נבהל מהמכה, הוא מבקש ממשה ואהרן שיתפללו אל ה' שיקח את הצפרדעים מארצו, ובתמורה הוא מבטיח לשחרר את העם. משה מתפלל אל ה' שהמכה תיפסק.
ה' ממלא את בקשתו, וכל הצפרדעים מתים. פרעה מסרב לשחרר ולקיים את מה שהבטיח.
המכה השלישית – מכת כינים
לאחר שפרעה חוזר בו, על פי ציווי ה' אהרן מכה את עפר הארץ, ובאים כינים על כל הבהמות והאנשים בארץ מצרים. המכשפים מנסים גם הם לברוא כינים, אבל הם לא מצליחים.
הם נאלצים להודות שזהו רק בכוחו של ה'. המכשפים אומרים זאת לפרעה, אך פרעה מסרב.
המכה הרביעית – מכת ערוב
כעת משה מזהיר את פרעה ממכת ערוב. פרעה מסרב לשמוע ומצרים מתמלאת בתערובת של חיות רעות וטורפות. בני ישראל לא נפגעים כלל ממכת הערוב. פרעה מפחד מהמכה ומציע למשה ואהרון שבני ישראל
יעבדו את ה' בארץ מצרים אך כמובן שהם לא מסכימים. פרעה מסכים לשחרר, והמכה מפסיקה. פרעה שוב מסרב לעמוד בהבטחתו.
המכה החמישית – מכת דבר
לאחר אזהרה נוספת, ה' מביא את מכת דבר שהורגת את כל הבהמות של המצרים.
הבהמות של בני ישראל לא נפגעות כלל, ופרעה שולח שליחים לבדוק זאת.
הם מודיעים לו שאכן כך הדבר, אך פרעה עדיין מסרב לשלוח את בני ישראל.
המכה השישית – מכת שחין
המכה הבאה – שחין. ה' מצווה למשה ואהרן לקחת אפר בידיהם ולזרוק לשמים.
בדרך נס האפר מתפזר על כל ארץ מצרים, וכל המצריים ובהמותיהם מתמלאים בפצעים נוראים בכל הגוף. מרוב הפצעים, המכשפים אינם מסוגלים לעמוד בפני משה ואהרן.
המכה השביעית – מכת ברד
משה הולך להזהיר שוב את פרעה ומסביר לו שה' יכל לשחרר כבר במכה הראשון את בני ישראל ולהשמיד את המצרים אך כל המכות נועדו כדי להראות את גודלו וכוחו של ה' בעולם.
פרעה מסרב להקשיב ומגיעה מכת ברד. ברד כבד שלא היה כמותו מעולם ירד על מצרים.
אנשים וחיות נפגעו ורכוש רב נהרס. במקומות בהם גרים בני ישראל לא קרה דבר.
מרוב פחד פרעה קורא למשה ואהרן, הוא מודה להם שה' הוא הצדיק, והוא ועמו הם החוטאים. פרעה מבקש מהם שיתפללו אל ה' שהמכה תפסק, ואז ישלח את העם מארצו.
משה מתפלל אל ה' והברד עוצר לרדת. כאשר פרעה רואה שהמכה נפסקה, הוא מוסיף לחטוא ומסרב לשחרר את בני ישראל.
יציאת מצרים
בפרשתנו מספר על יציאת בני ישראל ממצרים והמסע לכוון הר סיני לקבל את התורה.
הדרך ממצרים לארץ ישראל קצרה, אך הקב"ה מוליך את העם בדרך ארכה יותר במדבר כדי שבני ישראל לא יכנסו מיד למלחמה עם הפלישתים. לארך כל המסע ה' מלווה ושומר על בני ישראל באמצעות עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה שמאיר להם את הדרך.
רדיפת המצרים
פרעה שומע שעם ישראל אבדו את דרכם במדבר, ומתחרט על כך ששחרר את בני ישראל.
הוא מחליט לרדוף אחרי בני ישראל יחד עם צבאו וחייליו. כאשר בני ישראל רואים כי פרעה רודף אחריהם הם פוחדים מאוד. חלק מהעם מתלוננים אל משה מדוע הוציא אותם ממצרים.
משה בתגובה לכך מרגיע אותם ומבטיח שה' יעזור להם וילחם במצרים.
עמוד הענן הגן על בני ישראל וכל החצים שהמצרים ירו על ישראל חזרו אליהם בחזרה.
קריעת ים סוף
כאשר הם הגיעו לשפת ים סוף משה לא ידע מה לעשות, והמדרש מספר שהעם נחלק לארבעה דעות עיקריות: להילחם עם מצרים, להתפלל לה', לחזר להיות עבדים במצרים ולקפץ אל הים.
משה מתחיל להתפלל לה', אך ה' אומר לו שאין זה הזמן לכך.
ה' מצוה את משה להרים את מטהו על הים ובדרך נס רוח חזקה בוקעת את הים לשנים.
בזמן שים סוף נבקע, כל מקום שהיה בו מים נחצה גם כן לשנים.
עם ישראל עובר ביבשה והמים עומדים מצד ימין ושמאל. המצרים ממשיכים לרדוף וכאשר הם עוברים בתוך הים, ה' מצוה את משה להרים את ידו על המים והם חוזרים למקומם.
כשהמים חוזרים למצב הרגיל הם מטביעים את צבא מצרים.
עם ישראל רואה את הנסים הגדולים שה' עושה להם ומתחזקת בו האמונה בה' ובעבדו משה.
שירת הים
משה ועם ישראל שרים ומודים לה' על הנסים והנפלאות שנעשו להם. בני ישראל הפכו להיות עשירים מאוד לאחר שסוסי פרעה והחילים היו מלאים בתכשיטים ואוצרות שצפו על פני המים.
גם מרים הנביאה אחותו של משה יחד עם כל הנשים שרו, רקדו ותופפו על תופים מיוחדים שהכינו לכבוד הנסים המיוחדים שקרו ביציאת מצרים.
ישראל במרה
בני ישראל ממשיכים בדרכם לכוון הר סיני כדי לקבל את התורה.
בדרכם הם מחפשים מים לשתייה. כאשר העם מגיע למקום הנקרא בשם מרה, הם מוצאים שם מעין אך מימיו מרים. העם מתלונן למשה על כך שאין מים לשתייה. ה' מצוה את משה לקחת חתיכת עץ ולהשליכה לתוך המים, והמים נהפכים למתוקים. בני ישראל ממשיכים בדרכם ומגיעים למקום שנקרא 'אילים'. הם מוצאים שם 12 מעינות מים ו-70 עצי דקל ושם הם חונים.
המן והשלו
האכל שעם ישראל לקחו אתם ממצרים נגמר, והעם מתלונן למשה שידאג להם לאכל.
ה' אומר למשה שבבקר הוא יוריד להם לחם מן השמים ובערב יביא להם שלו (סוג של עוף).
הבטחת ה' מתקיימת וכבר בערב כמות רבה של עופות מסוג שלו מגיעים למחנה ישראל.
בבקר כאשר קמו בני ישראל הם ראו על הארץ לחם. בני ישראל קורא ללחם 'מן'.
ה'מן' היה עגל ולבן, וטעמו היה מתוק כדבש. ישראל מצטווים לאסף כל יום את הכמות הנדרשת להם ולבני משפחתם לאותו היום בלבד ולא להותיר למחר. ביום השישי עליהם לאסף מנה כפולה גם לשבת. ה' מצוה את משה לקחת מעט 'מן' בצנצנת, שיהיה לזיכרון לדורות הבאים על הנס המופלא שנעשה לעם במשך 40 שנה.
נס המים
בני ישראל ממשיכים בדרכם. הם מגיעים לרפידים, והמים שברשותם נגמרים. שוב העם בא בטענות כלפי ה' ומשה. ה' מצוה על משה להכות עם המטה על סלע ומים רבים יוצאים מתוך הסלע. משה קורא למקום 'מסה ומריבה' על שם העם שנסה ורב עם ה' במקום הזה.
מלחמת עמלק
כשבני ישראל חנו ברפידים עמלק החליט לבוא ולהילחם. משה מצוה את יהושע תלמידו לנהל את המלחמה, כדי שהוא יוכל לעלות לראש הגבעה ולהתפלל אל ה'. כאשר משה מרים את ידיו עם ישראל גובר במלחמה, וכאשר משה מניח את ידיו עמלק מתגבר. משה מתיישב על אבן, ואהרן וחור (בנה של מרים) עולים לעזר למשה להרים את ידיו. עם ישראל מנצח במלחמה ומשה בונה שם מזבח לזכר הנס שנעשה. ה' מצוה את משה לכתב לזיכרון שהוא ימחה את זרעו של עמלק מן העולם.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
סיפור יציאת מצרים
קיום ההבטחה
פרשת השבוע פותחת בתשובת ה' למשה, לאחר שבפרשה הקודמת שאל משה מדוע נהיה קשה יותר לעם ישראל לאחר שהוא דיבר עם פרעה. ה' אומר למשה שהוא עומד לקיים את ההבטחה לאבות, אברהם יצחק ויעקב, שייתן להם את ארץ ישראל ועוד מעט הם יצאו ממצרים.
משה הולך ומבשר שוב לבני ישראל שהם עומדים לצאת ממצרים, להפוך לעם ולקבל את התורה.
הפעם בני ישראל אינם מקשיבים למשה בגלל גודל השעבוד והעבודה הקשה בפרך.
שליחות משה
ה' מצווה למשה שילך שוב וידרוש מפרעה לשחרר את העם. ה' אומר למשה ואהרון שגם הפעם פרעה יסרב, ורק לאחר שיתגלה כוחו הגדול של ה', פרעה יסכים לשחרר את העם.
משה היה בן 80 ואהרון בן 83 כאשר יצאו לשליחות הזו.
הפיכת המטה לנחש
משה ואהרון מוסרים את דברי ה' אל פרעה. פרעה רוצה לראות מופת וסימן לדבריהם.
אהרון משליך את המטה אשר בידו לארץ, והמטה נהפך לנחש. פרעה אינו מתפעל, הוא קורא למכשפים שלו, וגם הם מצליחים להפוך מקלות לנחשים. ה' עושה עוד נס, והמטה של אהרון בולע את שאר המקלות. גם לזאת פרעה אינו מתייחס, והוא ממשיך לסרב לשלוח את העם.
המכה הראשונה – מכת דם
כעת ה' מתחיל בעשרת המכות על מצרים. המכה הראשונה היא דם.
אהרון מכה את מי היאור וכל המים שמצרים הופכים – בבתים ובכל מקום בו יש מים.
אצל בני ישראל המים נשארו כמו שהם ולא הפכו לדם. המכה הזו והמכות הבאות נמשכו שבוע ימים. פרעה מסרב לשחרר את ישראל וטוען שזהו מעשה כישוף, משום שגם המכשפים שלו הצליחו להפוך מים לדם.
המכה השנייה – מכת צפרדע
לאחר כל מכה, במשך שלושה שבועות מנסה משה לשכנע את פרעה לשחרר את העם.
משה ואהרון מזהירים את פרעה שארץ מצרים תתמלא בצפרדעים.
אהרן הכה עם המטה שלו על היאור, ומהיאור עולים צפרדעים שממלאים את כל ארץ מצרים.
פרעה נבהל מהמכה, הוא מבקש ממשה ואהרן שיתפללו אל ה' שיקח את הצפרדעים מארצו, ובתמורה הוא מבטיח לשחרר את העם. משה מתפלל אל ה' שהמכה תיפסק.
ה' ממלא את בקשתו, וכל הצפרדעים מתים. פרעה מסרב לשחרר ולקיים את מה שהבטיח.
המכה השלישית – מכת כינים
לאחר שפרעה חוזר בו, על פי ציווי ה' אהרן מכה את עפר הארץ, ובאים כינים על כל הבהמות והאנשים בארץ מצרים. המכשפים מנסים גם הם לברוא כינים, אבל הם לא מצליחים.
הם נאלצים להודות שזהו רק בכוחו של ה'. המכשפים אומרים זאת לפרעה, אך פרעה מסרב.
המכה הרביעית – מכת ערוב
כעת משה מזהיר את פרעה ממכת ערוב. פרעה מסרב לשמוע ומצרים מתמלאת בתערובת של חיות רעות וטורפות. בני ישראל לא נפגעים כלל ממכת הערוב. פרעה מפחד מהמכה ומציע למשה ואהרון שבני ישראל
יעבדו את ה' בארץ מצרים אך כמובן שהם לא מסכימים. פרעה מסכים לשחרר, והמכה מפסיקה. פרעה שוב מסרב לעמוד בהבטחתו.
המכה החמישית – מכת דבר
לאחר אזהרה נוספת, ה' מביא את מכת דבר שהורגת את כל הבהמות של המצרים.
הבהמות של בני ישראל לא נפגעות כלל, ופרעה שולח שליחים לבדוק זאת.
הם מודיעים לו שאכן כך הדבר, אך פרעה עדיין מסרב לשלוח את בני ישראל.
המכה השישית – מכת שחין
המכה הבאה – שחין. ה' מצווה למשה ואהרן לקחת אפר בידיהם ולזרוק לשמים.
בדרך נס האפר מתפזר על כל ארץ מצרים, וכל המצריים ובהמותיהם מתמלאים בפצעים נוראים בכל הגוף. מרוב הפצעים, המכשפים אינם מסוגלים לעמוד בפני משה ואהרן.
המכה השביעית – מכת ברד
משה הולך להזהיר שוב את פרעה ומסביר לו שה' יכל לשחרר כבר במכה הראשון את בני ישראל ולהשמיד את המצרים אך כל המכות נועדו כדי להראות את גודלו וכוחו של ה' בעולם.
פרעה מסרב להקשיב ומגיעה מכת ברד. ברד כבד שלא היה כמותו מעולם ירד על מצרים.
אנשים וחיות נפגעו ורכוש רב נהרס. במקומות בהם גרים בני ישראל לא קרה דבר.
מרוב פחד פרעה קורא למשה ואהרן, הוא מודה להם שה' הוא הצדיק, והוא ועמו הם החוטאים. פרעה מבקש מהם שיתפללו אל ה' שהמכה תפסק, ואז ישלח את העם מארצו.
משה מתפלל אל ה' והברד עוצר לרדת. כאשר פרעה רואה שהמכה נפסקה, הוא מוסיף לחטוא ומסרב לשחרר את בני ישראל.
יציאת מצרים
בפרשתנו מספר על יציאת בני ישראל ממצרים והמסע לכוון הר סיני לקבל את התורה.
הדרך ממצרים לארץ ישראל קצרה, אך הקב"ה מוליך את העם בדרך ארכה יותר במדבר כדי שבני ישראל לא יכנסו מיד למלחמה עם הפלישתים. לארך כל המסע ה' מלווה ושומר על בני ישראל באמצעות עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה שמאיר להם את הדרך.
רדיפת המצרים
פרעה שומע שעם ישראל אבדו את דרכם במדבר, ומתחרט על כך ששחרר את בני ישראל.
הוא מחליט לרדוף אחרי בני ישראל יחד עם צבאו וחייליו. כאשר בני ישראל רואים כי פרעה רודף אחריהם הם פוחדים מאוד. חלק מהעם מתלוננים אל משה מדוע הוציא אותם ממצרים.
משה בתגובה לכך מרגיע אותם ומבטיח שה' יעזור להם וילחם במצרים.
עמוד הענן הגן על בני ישראל וכל החצים שהמצרים ירו על ישראל חזרו אליהם בחזרה.
קריעת ים סוף
כאשר הם הגיעו לשפת ים סוף משה לא ידע מה לעשות, והמדרש מספר שהעם נחלק לארבעה דעות עיקריות: להילחם עם מצרים, להתפלל לה', לחזר להיות עבדים במצרים ולקפץ אל הים.
משה מתחיל להתפלל לה', אך ה' אומר לו שאין זה הזמן לכך.
ה' מצוה את משה להרים את מטהו על הים ובדרך נס רוח חזקה בוקעת את הים לשנים.
בזמן שים סוף נבקע, כל מקום שהיה בו מים נחצה גם כן לשנים.
עם ישראל עובר ביבשה והמים עומדים מצד ימין ושמאל. המצרים ממשיכים לרדוף וכאשר הם עוברים בתוך הים, ה' מצוה את משה להרים את ידו על המים והם חוזרים למקומם.
כשהמים חוזרים למצב הרגיל הם מטביעים את צבא מצרים.
עם ישראל רואה את הנסים הגדולים שה' עושה להם ומתחזקת בו האמונה בה' ובעבדו משה.
שירת הים
משה ועם ישראל שרים ומודים לה' על הנסים והנפלאות שנעשו להם. בני ישראל הפכו להיות עשירים מאוד לאחר שסוסי פרעה והחילים היו מלאים בתכשיטים ואוצרות שצפו על פני המים.
גם מרים הנביאה אחותו של משה יחד עם כל הנשים שרו, רקדו ותופפו על תופים מיוחדים שהכינו לכבוד הנסים המיוחדים שקרו ביציאת מצרים.
ישראל במרה
בני ישראל ממשיכים בדרכם לכוון הר סיני כדי לקבל את התורה.
בדרכם הם מחפשים מים לשתייה. כאשר העם מגיע למקום הנקרא בשם מרה, הם מוצאים שם מעין אך מימיו מרים. העם מתלונן למשה על כך שאין מים לשתייה. ה' מצוה את משה לקחת חתיכת עץ ולהשליכה לתוך המים, והמים נהפכים למתוקים. בני ישראל ממשיכים בדרכם ומגיעים למקום שנקרא 'אילים'. הם מוצאים שם 12 מעינות מים ו-70 עצי דקל ושם הם חונים.
המן והשלו
האכל שעם ישראל לקחו אתם ממצרים נגמר, והעם מתלונן למשה שידאג להם לאכל.
ה' אומר למשה שבבקר הוא יוריד להם לחם מן השמים ובערב יביא להם שלו (סוג של עוף).
הבטחת ה' מתקיימת וכבר בערב כמות רבה של עופות מסוג שלו מגיעים למחנה ישראל.
בבקר כאשר קמו בני ישראל הם ראו על הארץ לחם. בני ישראל קורא ללחם 'מן'.
ה'מן' היה עגל ולבן, וטעמו היה מתוק כדבש. ישראל מצטווים לאסף כל יום את הכמות הנדרשת להם ולבני משפחתם לאותו היום בלבד ולא להותיר למחר. ביום השישי עליהם לאסף מנה כפולה גם לשבת. ה' מצוה את משה לקחת מעט 'מן' בצנצנת, שיהיה לזיכרון לדורות הבאים על הנס המופלא שנעשה לעם במשך 40 שנה.
נס המים
בני ישראל ממשיכים בדרכם. הם מגיעים לרפידים, והמים שברשותם נגמרים. שוב העם בא בטענות כלפי ה' ומשה. ה' מצוה על משה להכות עם המטה על סלע ומים רבים יוצאים מתוך הסלע. משה קורא למקום 'מסה ומריבה' על שם העם שנסה ורב עם ה' במקום הזה.
מלחמת עמלק
כשבני ישראל חנו ברפידים עמלק החליט לבוא ולהילחם. משה מצוה את יהושע תלמידו לנהל את המלחמה, כדי שהוא יוכל לעלות לראש הגבעה ולהתפלל אל ה'. כאשר משה מרים את ידיו עם ישראל גובר במלחמה, וכאשר משה מניח את ידיו עמלק מתגבר. משה מתיישב על אבן, ואהרן וחור (בנה של מרים) עולים לעזר למשה להרים את ידיו. עם ישראל מנצח במלחמה ומשה בונה שם מזבח לזכר הנס שנעשה. ה' מצוה את משה לכתב לזיכרון שהוא ימחה את זרעו של עמלק מן העולם.