כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
רבי יעקב אבוחצירא
רבי יעקב אבוחצירא, המכונה גם 'אביר יעקב'
נולד בשנת ה'תקס"ו (1805) בעיר תאפילאלת שבמרוקו לאביו רבי מסעוד אבוחצירא.
היה רבה של תאפילאלת, מקובל, בעל מופתים, גאון, פוסק הלכה ומגדולי רבני מרוקו.
רבי יעקב הוא מאבות משפחת אבוחצירא, ונכדו הוא רבי ישראל אבוחצירא – "בבא סאלי".
גאון בתורה
בצעירותו למד אצל אביו, רבי מסעוד.
בתחילה לימדו את כל התנ"ך עם טעמי המקרא, ולאחר מכן למדו יחד את כל המשנה, התלמוד וספרי הפוסקים.
- בגיל 16 – היה בקיא בפרד"ס (פשט, רמז, דרש וסוד) התורה והוסמך לשמש כרב ומנהיג קהילת היהודים
בעיר תאפילאלת.
- בגיל 30 – נחשב לאחד מגדולי הרבנים ופוסקי דורו, והשיב לשאלות רבות שהגיעו מגדולי רבני מרוקו.
אורחות צדיק
כל השבוע, ממוצאי שבת עד ליל שבת היה רבי יעקב יושב בבית המדרש ועוסק בתורה יומם ולילה.
בנו ותלמידו רבי יצחק בהקדמה לספר "מחשוף הלב" מעיד שאביו מעולם לא שח שיחת חולין, וכשהיה ער לא שכב בפאת המיטה, ומעולם לא חטפתו שינה, וכל אכילתו ושתייתו היו במידה ומשורה, ורוב ימיו היו בתעניות לכפר על עם ישראל.
בנו ותלמידו רבי אהרון בהקדמה לספר "דורש טוב" מעיד שאביו היה לומד בכל לילה 18 פרקי משנה בעל פה,
לומד גמרא ופוסקים, ולא ישן אלא שנת ארעי, מתעורר וקורא תיקון חצות, לומד ספרי קבלה עד שעלה השחר,
ומשם הולך להתפלל שחרית כוותיקין.
רועה ומנהיג
רבים היו באים להתברך מפיו של רבי יעקב, ומסופר על רבים שנושעו בזכות מופתיו.
הוא הקים ישיבה לצעירים בעיר, והשקיע מאמצים רבים לגייס כספים עבורה.
רבי יעקב היה נערץ גם על התושבים המוסלמים בארצו, והשתמש במעמדו לטובת היהודים.
עסק בצרכי הדת של קהילתו, בהשכנת שלום בית, והיה אוסף ומחלק כספים רבים לעניים.
חיבוריו
רבי יעקב חיבר ספרים רבים וחשובים ביותר, וביניהם:
- פיתוחי חותם – דרשות על התורה
- יורו משפטיך ליעקב – שאלות ותשובות בהלכה
- מעגלי צדק – פרפראות חכמה על פסוקים וכ"ב אותיות התורה
- גנזי המלך – חיבור מעמיק על הפסוק הראשון בתורה 'בראשית ברא אלוקים'
- מחשוף הלבן – דרושי חכמת הקבלה על התורה
רבי דוד חי אבוחצירא שליט"א הוציא לאור והדפיס את ספריו של רבי יעקב עם ביאורים, לבקשת סבו הבבא סאלי.
הסתלקותו
רבי יעקב אהב מאוד את ארץ ישראל ורצה לעלות אליה, אך בני קהילתו התנגדו לכך.
לאחר שהצליח לשכנע אותם כי בנו, רבי מסעוד ישמש כרב הקהילה במקומו, יצא רבי יעקב לדרכו לארץ ישראל.
בדרכו עבר דרך אלג'יריה, תוניסיה, לוב ומצרים.
כאשר הגיע לעיר דמנהור שבמצרים, חלה לפתע ונאלץ להישאר במקום.
לאחר שבוע הסתלק רבי יעקב בכ' טבת ה'תר"מ (1880) ונקבר בדמנהור.