כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
הקדמה
בפרשת השבוע מדובר על מועדי ישראל. נתבונן בתיאור חג הפסח וחג הסוכות בתורה.
פסח – "וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לה' שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ" (כג,ו)
לאחר מכן התורה מצווה על הקרבת קורבנות ואיסור מלאכה ביום הראשון וביום השביעי של החג.
חג הסוכות – "בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים" (כג,לד)
לאחר מכן התורה מצווה על איסור מלאכה ביום הראשון, הקרבת קורבנות ומצוות ארבעת המינים.
לבסוף ובצורה נפרדת מופיע הציווי על הישיבה בסוכה:
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" (כג,מב)
השאלה
מדוע בחג הסוכות חיוב הישיבה בסוכה מופיע בפסוקים נפרדים בסוף פרשת המועדות כעניין בפני עצמו,
ואילו בחג הסוכות כבר בפסוק הראשון מופיע מצוות אכילת מצה ?
נקודת הביאור
יש הבדל מהותי בין חג הפסח לחג הסוכות.
חג הפסח נקבע כיום טוב בשל היותו יום היציאה ממצרים – "וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג…"
ומשום שאותו היום הוא זמן מיוחד זוהי הסיבה למצוות החג, שאחד מהם הוא אכילת מצה.
ולכן פסוקי התורה מתארים תחילה את היום שמתקדש, ולאחר מכן את המצווה לאכול מצות, איסור מלאכה וקורבנות.
מה שאין כן בחג הסוכות, בשבעת הימים שמתחילים בט"ו בניסן, שהם אינם זמן מיוחד ומובדל מצד עצמם,
אלא להיפך – מכיוון שיש חיוב ומצווה לשבת בסוכה שבעת ימים באופן של "תשבו כעין תדורו", מצווה זו פועלת שימים אלו יהפכו להיות ימים מיוחדים, חג לה'. כלומר המהות של חג הסוכות זו הסוכה בעצמה, הישיבה בסוכה, וכל הימים, והפרטים החג מתקדשים בעקבות כך. ולכן מצווה הינה נפרדת ונקשרת לכל שבעת ימי החג.
עניין זה מתבטא בשם החג, אשר מורה על התוכן והעצמיות של הדבר שעל שמו הוא נקרא – חג הסוכות,
שתוכנו הוא הישיבה בסוכה – "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים".
ההוראה לחיים
חג הפסח עניינו קדושה הבאה מלמעלה, ואילו חג הסוכות נפעל על ידי עבודת האדם מלמטה בעשיית הסוכה.
בכל השנה יש צורך בעבודה גדולה כדי לעמוד במצב של "כל מעשיך יהיו לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו",
אבל בחג הסוכות ישנו חידוש שכל הנהגות האדם בחיי היום יום שלו במשך החג, הופכות לעניין של מצווה.
עניין זה לא נמצא בשום מצווה אחרת מלבד הסוכה, אשר גורמת שכל מציאות האדם וענייניו מסובבים ומוקפים במצותו של הקב"ה.
האדמו"ר הזקן מדגיש שמצוות נטילת לולב היא מצוה מן המובחר. כלומר זהו הידור מצווה לברך על הלולב בתוך הסוכה. 'לולב' מסמל את מי שעוסק בתורה, שדבוק לקב"ה בשל היותו לומד את תורת ה'.
ומי שעוסק בתורה יכול להגיע למסקנה שהסוכה קשורה רק לענייניו הגשמיים של האדם כמו אכילה ושתייה.
ולכן הברכה על הלולב בתוך הסוכה מבטאת בכך שאדם יכול להשיג ולקבל את חכמת התורה רק כאשר הוא מכיר ומרגיש שלימודו מקיף אותו ונעלה ממנו באין ערוך (עניינה של הסוכה), וממילא יש בו את הביטול והתשוקה לקלוט את תורות של הקב"ה.
לימוד התורה באופן זה תביא בקרוב ממש לקיום היעוד "וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ", בבניין בית המקדש,
שעליו נאמר "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ" שיבנה על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו ממש.
ליקוטי שיחות, חלק כב, אמור ב
מדוע כללות חיוב הישיבה בסוכה נאמר בסוף פרשת המועדות כעניין בפני עצמו ?
אם זה חלק ממהות החג, מדוע זה לא מוזכר מיד בהתחלה עם שאר חיובי החג
בתחילת הפרשה 15 עשר בחודשש שיש איסור מלאכה, והקרבת קובנות, מיד היו צריכים להזכיר את המצווה לשבת בסוכה
המהות של חג הסוכות זו הסוכה בעצמה, הישיבה בסוכה, וכל הפרטים והתוכן של החג.
השם של הדבר הוא העצמיות שלו, כך עצם חג הסוכות מתבטא בישיבה בסוכה.
מדוע שהפסוק אומר בסוף הפרשה את המצוות לשבת בסוכה
כתוב בסוכות תשבו שבעת ימים
מדוע לא נאמר בסוכות תשבו בשבעת הימים, אז היינו יודעים בבירור שמדובר בשבעת ימים נוספים, אלא בשבעת הימים הראשונים של החג.
ואז יש דיון על איזה ימים מדובר
ומדייקים שמשום שנאמר בתחילת הפרשה את המילה סוכות, שהכוונה סוכות.
למה לא נאמר במפורש בסוכות תשבו בשבעת הימים עליהם דיברנו בתחילת פרשת המועדות.
נקודת הביאור
כשהתורה מזכירה את חג הפסח
התורה אומרת בחמישה עשר יום לחודש…וכו' לצטט הכל
מיד מוזכר מה המצווה
זה נקרא חג המצות וצריכים לאכול שבעת ימים מצות
אחרי זה התורה מדברת על איסור מלאכה (מקרא קודש) ועל הקורבנות כל שבעת הימים.
ואילו בחג הסוכות – קודם התורה מזכירה שצריכים לשבות ביום טוב, ולאחר מכן – לשבת בסוכה. (בפסוקים נפרדים)
מהשינוי מתיאור חג המצות וחג הסוכות מזה אנחנו מבינים שלא דומה שייכות מצוות מצה לפסח, למצוות הישיבה בסוכה לסוכות
ההבדל המהותי בין פסח לסוכות
אדמור הזקן כותב בסידורו
מצוות נטילת לולב בסוכה – היא מצווה מן המובחר.
לברך על הלולב דווקא בתוך הסוכה – הידור.
בירור – האם זה מדיני מצוות סוכה ( כמו אכילה, שתייה, וכו')