מצגת על חג שבועות

שבועות -סיכום החג 

שבועות הינו אחד משלושת הרגלים – סוכות, פסח, שבועות.
אנו חוגגים את חג השבועות זכר למעמד הר סיני בו נתן ה' את התורה לעם ישראל.
החג חל בתאריך ו' בסיון ונמשך יום אחד. בחו"ל הוא נחגג במשך יומיים.

שמות החג

• חג השבועות – החג חל בסיום ספירת שבעה שבועות של ספירת העומר.
• זמן מתן תורתנו – בחג זה נתן ה' את התורה לעם ישראל.
• חג הביכורים – בזמן בית המקדש היינו מצווים להביא את הביכורים לבית המקדש.
• חג הקציר – בארץ ישראל החג חל בתקופת קציר החיטים.
• עצרת – החג הינו עצירה וסיום של חג הפסח, משום שמסיימים את ספירת העומר שהתחילה בפסח.

מקור החג מהתורה

• " וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים." (שמות לד, כב)
• "… בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם, מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ." (במדבר כח, כו)

שלושת ימי ההגבלה

אלו שלושת הימים שלפני מתן תורה, בהם ציווה ה' את העם להתכונן ולהתקדש לקראת מעמד קבלת התורה בהר סיני. בימים אלו נאסר עם ישראל להתקרב להר סיני.
"וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי… וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ.."
(שמות יט, יא-יב)

מהות החג

נוכל ללמוד ממעמד קבלת התורה כמה דברים:

• שייכת לכולם – התורה ניתנה במדבר, מקום 'הפקר' השייך לכולם. מכך ניתן ללמוד שהתורה שייכת לכולם וכל מי שרוצה ללמוד פשוט יכול לעשות זאת, ללא שום הבדל או תנאים מוקדמים.
• נעשה ונשמע – כשעם ישראל קיבל את התורה הוא אמר 'נעשה ונשמע'.
  המשמעות לכך היא שעלינו קודם ללמוד את התורה ולקיים את המצוות ללא תנאי מוקדם,
  ולאחר מכן לנסות להבין את הסיבות והטעמים למצוות ולנאמר בתורה.

• הוראות יצרן – התורה היא ספר החוקים על פיו נברא העולם, ולכן בתורה נמצאות התשובות לכל השאלות בחיינו. באופן דומה כמו חוברת היצרן המגיעה יחד עם מכשיר חדש המסבירה כיצד הוא עובד.
• הפכנו לעם – במעמד קבלת התורה נהיינו לעם. צריך לזכור כי התורה הבסיס המאחד של עמנו והיא זו שמעניקה לנו את הזכות להתיישב בארץ ישראל.

ערב החג

• תספורת – נוהגים להסתפר לפני החג. ובמיוחד אלו שלא הסתפרו במהלך כל ספירת העומר. [למחוק]
• רחיצה – נוהגים להתרחץ ולהתנקות לקראת החג.
• ניקיון – מנקים, מסדרים את הבית ומכינים את שולחן החג.
• הדלקת נרות

• מדליקים את הנרות בכניסת החג.
• נוהגים לתת כמה מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות.
• מברכים שתי ברכות:
• בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
• בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
• אם חל בשבת אומרים בברכה הראשונה: …לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת וְשֶׁל יוֹם טוֹב.

החג

• תיקון ליל שבועות
  • מתי – בליל חג השבועות נוהגים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה.
  • מדוע – בלילה שלפני מתן תורה עם ישראל ישן היטב עד שה' העיר את העם בקולות וברקים.
    לכן בכל שנה אנו ערים בלילה זה ולומדים תורה כדי לתקן ולכפר על כך.

• סדר הלימוד – נמצא בחוברת 'תיקון ליל שבועות'.
  הלימוד הינו ליקוט קטעים מהתנ"ך, המשנה, ספר הזוהר, ואמירת תרי"ג המצוות.
  קריאת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
  הדבר המרכזי והחשוב ביותר בחג השבועות הוא הקריאה בתורה של עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת.

• מתי – בזמן קריאת התורה של תפילת שחרית.
  במידה ולא הספקתם, יש מקומות רבים בהם נוהגים לחזור על הקריאה במהלך היום.

• מי צריך לשמוע – כולם. גברים, נשים וילדים. בדיוק כפי שהיינו במתן תורה.

מנהגי החג

• קישוט בית הכנסת – נוהגים לקשט את בית הכנסת בפרחים ועלים ירוקים. יש לכך 2 טעמים:
• הר סיני – מוסבר במדרש שלפני מתן תורה הר סיני התמלא כולו בפרחים וצמחייה ירוקה.
• חג הקציר – הקישוט מסמל את תקופת הקציר אשר חג השבועות חל בה.
• מגילת רות – בחג השבועות נוהגים לקרוא את מגילת רות. יש לכך כמה טעמים:

• גיור – במגילה מסופר שרות התגיירה והפכה להיות חלק מהעם היהודי.
  באופן דומה בני ישראל הפכו לעם והתגיירו לפני מעמד קבלת התורה.

• קציר – סיפור המגילה מתרחש בעת הקציר כפי הזמן של חג השבועות.
• דוד המלך – לפי המסורת דוד נולד ונפטר בחג השבועות, והוא גם הנין של רות.
  לכן מתאים לקרוא את המגילה המספרת על מוצאו ומשפחתו בחג השבועות.

• אכילת מאכלי חלב – בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב. יש לכך כמה טעמים:

• כשרות – במתן תורה נצטוו בני ישראל על הלכות כשרות,
  ומכיוון שהתורה ניתנה בשבת ואסור לשחוט בשבת, הם יכלו לאכול רק מאכלי חלב.
• התורה נמשלה לחלב – "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שיר השירים ד, יא)
• דגשים למנהג

• זמן הסעודה החלבית
  זמן הסעודה משתנה לפי מנהגים שונים:

1. יש הנוהגים בערב החג
2. יש הנוהגים בסעודת היום
3. יש הנוהגים לאכול לאחר תפילת שחרית של החג, אך לא כסעודה.
   ולאחר המתנה עורכים סעודת חג בשרית

• הפרדה
   בכל זמן שלא נבחר לאכול את מאכלי החלב, יש לשים לב ולהקפיד על זמני ההפרדה:

• בין בשר לחלב – 6 שעות.
• בין חלב לבשר – שטיפת הפה. (ויש שנוהגים בנוסף לאכול דבר מה בין לבין)
  יש הנוהגים להמתין חצי שעה או שעה (בהתאם לסוג המאכל).
• בחג צריך לאכול לפחות סעודה בשרית אחת.
  משום ששמחת החג ניכרת באכילת בשר ושתיית יין.

צאת החג

• הבדלה – בצאת החג עורכים הבדלה.
• נוסח ההבדלה מופיע בסידור.
• מברכים על היין: "…בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן"
• במוצאי החג שחל בשבת
  • ברכה על הבשמים "…בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים".
  • ברכה על האש "… בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ"

אִסְרוּ חַג – היום שלאחר חג השבועות, ז' בסיון. בזמן בית המקדש היו נוהגים להישאר יום נוסף בירושלים ולהמשיך לחגוג את החג. לכן קבעו חז"ל לציין זאת גם בימינו:

• נוהגים לערוך ארוחה חגיגית.
• לא אומרים את פרקי הַתַּחֲנוּן בתפילה.
• לא צמים ביום זה.

חג שמח!

בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :

• מצגת על חג שבועות
• דפי עבודה על חג שבועות
• דפי צביעה על חג שבועות
• תפזורות על חג שבועות
• שאלות על חג שבועות
• משחקים על חג שבועות
• סרטונים על חג שבועות
• שירים על חג שבועות
• לומדים לצייר על חג שבועות
• יצירה על חג שבועות
• מדרש תמונה על חג שבועות
• משחקים על חג שבועות
• דפי קריאה על חג שבועות
• שאלון ידע על חג שבועות