כל הזכויות שמורות ל-'אביטה'. אין להעתיק, לערוך, לחתוך, לתרגם, או לאחסן במאגר מידע דף זה.
ראש השנה -סיכום החג
ראש השנה הוא החג הראשון בלוח השנה היהודי, וחל במשך יומיים בתאריך א' ו-ב' בתשרי.
בראש השנה אנו ממליכים את ה' למלך עלינו,
ונערך דין ומשפט אשר קובע לכל נברא מה יקרה בכל תחומי חייו במשך כל השנה הקרובה.
שמות החג
- ראש השנה – הראש וההתחלה של כל השנה.
- יום הדין – ביום זה הקב"ה עושה משפט לכל הנבראים בעולם לפי מעשיהם כל השנה.
ביום זה נקבע לכל נברא מה יקרה בכל תחומי חייו במשך כל השנה עד לראש השנה הבא.
- יום תרועה – על שם תרועת השופר ביום זה.
- יום הזיכרון – ביום זה הקב"ה עולים ונזכרים על המעשים הטובים והרעים של כל הברואים.
מקור החג מהתורה
"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ.
כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה'." (ויקרא כ"ג, כ"ג-כ"ה)
מהות החג
ראש השנה אינו רק היום הראשון של השנה אלא יום זה הוא ה'ראש' של השנה כולה.
כפי שהראש מנהיג את כל שאר האברים כך יום זה משפיע על שאר כל השנה כולה.
ביום זה נעשה משפט לכל ברואי העולם לפי מעשיהם ונקבע מה יקרה עם כל אחד בשנה הבאה.
יחד עם זאת המהות העיקרית של ראש השנה היא המלכת הקב"ה למלך.
פעם אחת בשנה הקב"ה מבקש מאיתנו שנמליך אותו למלך עלינו.
עניין המלכת הקב"ה חוזר על עצמו פעמים רבות בתפילה.
מנהגי החג
- אכילת 'סימנים' – לאחר הקידוש בערב החג אוכלים מאכלים המסמלים
את הרצון שלנו לשנה טובה ומתוקה:
- תפוח בדבש – לשנה טובה ומתוקה.
- ראש דג / איל – שנהיה לראש ולא לזנב.
- רימון – שיהיו לנו זכויות רבות כמו גרעיני הרימון הרבים.
- מאכלים מתוקים – נוהגים שלא לאכול מאכלים חמוצים, מרים או חריפים כדי שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה.
- לא לכעוס – צריך להשתדל שלא לכעוס כלל בימי ראש השנה,
משום שכל התנהגות שלנו ביום זה משפיעה על כל השנה כולה.
- מיעוט שינה – נוהגים שלא לישון עד חצות היום, כדי שהמזל שלנו לא 'ירדם'.
זהו יום של דין ומשפט, ולא מתאים לישון בזמן כה חשוב. לאחר חצות היום, מותר.
- אמירת תהילים – נוהגים להרבות באמירת תהילים בשני הימים של ראש השנה,
וכן למעט בדיבורים שאינם קשורים לחג.
תקיעת שופר
המצווה העיקרית והחשובה ביותר בראש השנה היא תקיעת השופר.
מצווה זו היא 'מצוות עשה' מהתורה:
" וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. "
- מדוע תוקעים בשופר ?
- א. המלכת הקב"ה למלך עלינו.
- ב. לפתוח את הלב לעשות תשובה ולשפר את מעשינו.
- ג. הזכרת עקדת יצחק ומסירות הנפש של אברהם אבינו.
- ד. הזכרת מעמד הר סיני בו קיבלנו את התורה.
- ה. ציפייה לגאולה – אז ישמע קול שופר גדול.
- מתי תוקעים ?
- בשני הימים, לאחר קריאת התורה בשחרית.
- כאשר היום הראשון יוצא בשבת – לא תוקעים, אלא ביום השני.
- אם לא הספקת לשמוע בבוקר – אפשר לשמוע כל היום עד השקיעה.
- מי חייב לשמוע ?
- כל אחד מגיל 13 ומעלה.
- נשים מעיקר הדין אינן חייבות לשמוע קול שופר,
אך נשים רבות נוהגות לבוא לבית הכנסת ולהביא את הילדים
לשמוע את קול השופר, וזהו מנהג מבורך.
- סוגי התקיעות
התקיעות מחולקות לשלושה סוגים:
- תקיעה – תקיעה ארוכה.
- שברים – רצף 3 קולות קצרים.
- תרועה – רצף 9 קולות קצרים ביותר.
- כמה תקיעות ?
מעיקר הדין צריך לשמוע 30 קולות.
אמנם נהגו ישראל לשמוע 100 קולות.
תשליך
- תפילה קצרה בה אנו מבקשים מהקב"ה שישליך מעלינו את כל החטאים ושנהיה נקיים וטהורים.
התפילה מכילה את שלוש עשרה מידות הרחמים בהם הקב"ה מרחם על ברואיו.
" יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם." (מיכה ז,יט)
- מתי ? – ביום הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה ולפני השקיעה.
- היכן ? – שפת נהר, ים או בריכה שיש בה דגים.
- מדוע מים ודגים ?
- המים – מרמזים על חסדים ורחמים שאנו מבקשים ביום זה.
- דגים – עיניהם תמיד פקוחות וכך אנו מבקשים מהקב"ה
שתמיד ישגיח וישמור עלינו.
הכנות לחג
- התרת נדרים – בערב ראש השנה עורכים התרה לכל הנדרים (התחייבויות שהאדם לקח על עצמו).
- נוסח 'התרת נדרים' נמצא בסידור.
- הטקס מתבצע מול עשרה אנשים המתירים את הנדר. יש דעות שאפשר גם מול שלושה.
- מי שלא הספיק לעשות 'התרת נדרים' בערב ראש השנה יכול לעשות עד ערב יום כיפור.
- תספורת – נוהגים להסתפר ולהתרחץ כדי להראות כמה אנו בטוחים בה' שיוציא אותנו זכאים בדין.
- ניקיון – נוהגים לנקות את הבית כפי שמכינים אותו לשבת.
- צדקה – יש להשתדל להרבות בצדקה ולעזור לעניים בצרכי החג.
- תשובה – זה היום האחרון של חודש אלול וזמן יקר לעשות חשבון נפש
ולקבל החלטות טובות לקראת השנה החדשה כדי לזכות בדין.
הדלקת נרות
- בלילה הראשון
- מדליקים נרות בכניסת החג.
- מדליקים נר נוסף של 48 שעות, שיהיה להדלקת הנרות בלילה השני, ולצורך בישול.
- מברכים שתי ברכות:
- א. "…להדליק נר זיכרון".
- ב. "…שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".
- בלילה השני
- הדלקת הנרות היא לאחר צאת הכוכבים.
- מדליקים מהנר הארוך שהדלקנו בלילה הראשון.
- לא מכינים את הנרות לפני צאת החג.
- מניחים פרי חדש על השולחן או לובשים בגד חדש, ולחשוב על כך בברכת שהחיינו.
- מברכים שתי ברכות:
- א. "…להדליק נר זיכרון".
- ב. "…שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה".
הכנות מהיום הראשון ליום השני
- אסור לבצע שום הכנה מהיום הראשון של ראש השנה לשני.
ולכן כל הכנות הסעודה כמו: עריכת השולחן, הפשרת מאכלים, סידור הנרות וכו',
יש להכין רק לאחר סיום היום הראשון, כלומר לאחר צאת הכוכבים של היום הראשון.
בשיעור זה תוכלו למצוא מגוון תכנים :
